זאב

זאב, המכונה בפי כול זּובי, הוא מורה מחליף במגמת תיאטרון בתיכון קיבוצי. מגיל צעיר בקיבוץ הרגיש כנטע זר בין ילדי הכיתה. מנודה ומעופף מצא נחמה בתמונה שנשא עימו, ובה מי שהיה קורבן הרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל בעת החדשה, קורבן הרצח של סבו – יעקב ישראל דה האן. בלי לתכנן מתאהב זּובי בדמותו החריגה של מי שהונצח כפעיל ציוני שבגד. כשהוא ניצב על סף פיטורים מתפקיד המורה ובהשראתם של סבו ודה-האן, הוא מחליט לרדת למחתרת. הוא ייקח את מגמת התיאטרון למחנה חזרות ביער, שם יעלה מחזה שכתב על הרצח מנקודת מבטם של חברי הקבוצה החלוצית של משפחתו. בין הכיתה לקבוצה, בין הנקמה בקיבוץ, בעברו ובמושג "ידיעה" לבגידה במשפחתו ובתפקידו, בין שאלות על אודות החיסול הפוליטי לדמות המורה – מתגלה הזאב.

זאב הוא הישג ספרותי מרשים ויוצא דופן; רומן ביכורים בשל, מקורי ונועז, הכתוב ביד אומן נדירה. עידו מיכאלי מפליא לטוות עלילה סוחפת הקושרת בין טראומות ילדות לתנועה הציונית, בין חטאי נעורים לפריצת גבולות מערכתית, בין שייכות לאבדון. במיומנות מופלאה נע מיכאלי בין תקופות וסוגות ספרותיות, וקושר את הטראומה האישית לזו הלאומית באופן החוקק את ספרו בתודעה זמן רב לאחר תום הקריאה בו.