זה הכול

בשנים האחרונות נחשפתי לעשרות ספרים שמתארות משבר גיל ארבעים מזווית נשית. ספרו החדש של נוה אריאלי מציג לנו משבר מהזווית הגברית, וזה לא פחות ממצוין.

📖 במה עוסק הספר?

אורי בן הארבעים ושלוש נשוי לנרי ואבא לשלושה ילדים. הוא עובד באיטליה כמגייס תרומות עבור גוף משיחי בשם קג"ל (קירוב גאולה לישראל), בניסיון נואש להרוויח מספיק כדי לבנות למשפחתו את בית חלומותיהם. לצערו, הספר מתרחש בעיצומה של הקורונה, מגיפה שטורפת את כל הקלפים.

החיים של אורי קורסים לנגד עיניו ובכל החזיתות.

ברמה האישית, הוא שמנמן, מקריח ונחנק מהסיגריות הרבות שהוא מעשן בסתר.

ברמה המקצועית, הקורונה גרמה לתורמים להדק חגורות, הסניפים של קג"ל נסגרים בזה אחר זה והסיכוי היחיד של אורי לשרוד עוד יום טמון בהפעלת קסם על זקן מריר ואכזרי שמעדיף למות לפני שיתרום לאורי שקל. או יורו.

ברמה המשפחתית, מאורעות עבר גרמו לקרע ביחסים עם נרי, אשתו. קרע שהולך ומעמיק בכל פעם שהוא נתקל ברות, המזכירה הסקסית שלו. קרע שמחריב את עולמו כשהוא נחשף לסודות שאין מהם דרך חזרה.

📖 מה חשבתי על הספר?

+ דמויות משנה מעולות: נוה ברא דמויות משנה מעולות והשכיל לבנות אותן בהדרגה. קלמנטה, הזקן המריר שמתואר כ"זקן שמתחרמן מלראות אותך מתחנן וגומר מלראות אותך מתאכזב" הוא דוגמה מעולה, אבל גם רות המזכירה. רות היא לא 'פלקט' שנועד לשרת את החשקים של אורי המפנטז עליה ("ריח של נעורים התפשט במשרד שלי") ומחפש תמונות שלה בבגד ים בפייסבוק. היא אישה אמיתית עם עולם תוכן, רצונות ושאיפות.

+ אמינות: לאורך הספר אורי נחשף לסודות שצובעים את נרי, אשתו, בצורה מאוד לא נעימה. בכל זאת, הכתיבה המאוזנת של נוה הובילה אותי לחבב אותה, להבין אותה ואפילו לסלוח לה. זו גדולה אמיתית בעיני לספר סיפור בגוף ראשון דרך קולו והנחות היסוד של הדמות הראשית, ולהצליח בכל זאת לחשוף בפנינו את כל מה שאורי מפספס.

+ הומור: הספר מצחיק. מאוד. מדובר בדרמה עם הרבה לב ועוד יותר הומור. אסתפק בלשתף את תפילתו של אורי לאלוהי הקורונה: "מחלה יקרה, אנא פגעי בקלמנטה. הוא בראש קבוצת הסיכון והוא גם זבל אנושי."

📖 לסיכום...

מסע התפכחות אותנטי, לא מתייפיף שחושף הכל, אבל הכל. ספר עם הרבה הומור, לב ומעורר הזדהות. מצוין ומומלץ.

שאלתי את נוה מה מקור ההשראה לכתיבת ספרו, ולדבריו "הספר עבר המון גילגולים. הוא התחיל כסיפור אחד והסתיים כמשהו אחר לחלוטין. אבל מקור ההשראה הוא משבר אמצע החיים שאני עברתי וכמוני עברו עוד לא מעט אנשים סביבי. הסיפורים שנחשפתי אליהם וגם כמובן התחושות שליוו אותי באותה תקופה היו הטריגר לכתיבת הספר."