זה לא ביבי

הוחזרתי לחדר החקירות בשש או שבע בערב, ושם התחילה החקירה שהכריעה את גורלי. שלוש שעות, שלושה חוקרים בחדר צפוף, יורים שאלות, לועגים, משפילים, צועקים, מאיימים ולוחצים. ואז, בלהט הצעקות, פלט אחד מהם: "תגיד שזה ביבי". "אתה מנסה לדחוף לי גרסה לפה?" שאלתי אותו, והוא נסוג במהירות.

ניצחון המחנה הלאומי בבחירות 2026 היה כתוב על הקיר.

הניצחון הזה סימן את קיצו הבלתי נמנע של מאבק שנמשך למעלה מעשור על עתידה של מדינת ישראל – ערכיה, דמותה ומוסדותיה. היה זה קרב מוחות שבו ניסתה האליטה הישנה להפקיע מהציבור את היכולת לקבוע את גורלו, ובמהלכו איבדה את אמינותה והשפעתה.

אף עם אינו מוכן למסור מרצונו את חירותו. לפיכך ניסו נציגי האליטה לצייר מלחמה על שליטה וכוח כמאבק פרסונלי על טוהר המידות. כל האמצעים הוכשרו בדרך לשלילת הלגיטימציה ולהשחרת דמותו של מנהיג אחד, אך מכיוון שזה לא ביבי – ללא הצלחה.

זה לא ביבי מציע סקירת רנטגן של החברה הישראלית. החל בתמורות האדירות שחלו בחלקי העם השונים, דרך חדרי החקירות שבהם נדרש אדריכל הניצחון של הליכוד בבחירות 2015 לתת את ראשו של מנהיג הימין, ועד לתיאור מפורט ומצמרר של הדרך שבה ניסו גורמי אכיפת החוק, התקשורת והפקידות לגזול מהעם את ריבונותו.

קריאת חובה לכל מי שרוצה להבין את הפוליטיקה הישראלית בעשור האחרון, ואת המקום שאליו אנו הולכים.