חוקי המשחק 2 - שאט אאוט

רומן הוקי שאי אפשר להפסיק לקרוא.

הזר הגבוה והמקועקע ששכבתי איתו בליל כל הקדושים... הוא השותף החדש שלי לדירה.

אחרי מעבר פתאומי למדינה אחרת בשנת הלימודים השנייה שלי, אני נאלצת לחלוק דירה עם אחי הגדול ועם שניים מחבריו לקבוצת ההוקי. שלושה ספורטאים וציוד ההוקי שלהם, הסטוצים הבלתי פוסקים והנטייה לחסל כל פירור בבית לא מלהיבים אותי בכלל. ואלה רק חלק מהסיבות ששחקני הוקי הם לא הטיפוס שלי.

הסיבה העיקרית היא טיילר דונהיו, השוער האגדי בקבוצת ההוקי של אחי והשותף שלו לדירה, והסטוץ האנונימי שלי מלפני חודשיים. שנינו מסכימים להעמיד פנים שזה לא קרה מעולם, אבל מהר מאוד ברור שאף אחד מאיתנו לא הצליח לשכוח. אנחנו מגניבים מבטים לוהטים, שולחים סמסים זה לזה, וגונבים נשיקות מאחורי דלתות סגורות כדי שאחי המגונן לא יגלה. וכיוון שאני לא רוצה חבר ולטיילר אין זמן לחברה בגלל לוח הזמנים המתיש של הקבוצה, אין טעם לספר לו ולעורר מהומה.

אבל כשהסידור נטול המחויבות שלנו הופך למשהו עמוק ומשמעותי יותר, אני מתחילה לראות צד רך יותר בשוער הקודר והסגור. הוא עדין, מגונן ונדיב בכל המובנים. ולמרות מה שאמרתי לעצמי בתחילת הדרך, אני מתאהבת חזק ומהר. אמרנו שהקשר בינינו יישאר קליל, אבל הלב שלי מחליט לשבור את כל החוקים.