
חזק מספיק
"זוהי אגדה אמיתית מבית היוצר של מלאני הארלו: לוהטת, מותחת, שילוב של חמלה, צורך ופגיעות."
– סיירה סימון, סופרת
לא חיפשתי את דרק וולף. לא חיפשתי אף אחד.
כל מה שרציתי היה להתחיל חיים חדשים באמריקה. אבל כשמצאתי את עצמי תקוע כאן בלי מקום לגור בו, הוא בא לעזרתי והציע לי את ביתו.
הוא חכם, מצליח וסקסי בטירוף – ואני בקושי מצליח לישון בידיעה שהוא שוכב שם, בקצה המסדרון. לילה אחד, כשהכימיה בינינו מתפוצצת בעוצמה ובתשוקה פרועה, קשה להכחיש את העובדה שקורה כאן משהו אמיתי.
אבל זה מה שהוא עושה.
הוא אומר שהוא היה שיכור. הוא אומר שזה היה חד־פעמי. הוא אומר שהוא לא בעניין של גברים, ושאין שום משמעות למה שעשינו.
הוא משקר. כי זה קרה שוב. ושוב. ושוב. וזה טוב יותר בכל פעם ופעם.
אני יודע שיכול להיות לנו טוב יחד, אני רוצה לנסות, אבל נמאס לי להתחבא. אם הוא לא חזק מספיק כדי להודות באמת, אני אצטרך להיות חזק מספיק כדי לעזוב אותו.
חזק מספיק מאת מלאני הארלו ודייוויד רומנוב הוא רומן גאה, לוהט, מרגש וסוחף החל מהעמוד הראשון ועד האחרון. זהו הרבה יותר מסיפור אהבה – זהו מסע מייסר של התמודדות וקבלה עצמית אל מול התכתיבים של החברה שבה גדלת.
ספר מרתק לקוראי רומנים עכשוויים המחפשים סיפור אהבה עמוק ואותנטי, החושף את מורכבות היחסים האנושיים.

לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
הפעם אין ציטוטים וזו תהיה סקירה קצרה מאוד.
מבחינת תכנים - זה ספר אירוטי וככזה, הוא מלא בתיאורים של חדר המיטות. הוא גם סיפור אהבה בין דרק, אדם הנושק לגיל 40, לבין מקסים, צעיר בן 24, אבל נדמה שהגילנות לא ממש משחקת תפקיד פה בסיפור.
זה סך הכול סיפור חמוד על חוסר מזל ששיחק למקסים, אדם רוסי, המגיע ללוס אנג'לס, נגנב ממנו הרכוש שעימו הוא הגיע. במקרה רצה הגורל (...) ואחותו של דרק שהספקתי לשכוח את שמה שנייה אחרי סיום הספר, מחלצת אותו מהצרות וגורמת לדרק לקחת את מקסים אליו. אתם כבר וודאי יכולים לנחש לבד לאן זה מוביל.
מבחינת הסיפור - זה היה חמוד, זה היה מקסים, היו דברים מענייינים שלמדתי על התרבות הרוסית, והיו דברים חכמים שנאמרו על אנשים ובכלליות. הדמויות היו חמודות למדי, אבל הספר הזה סובל מהבעיה הקבועה של כמעט כל ספר אירוטי מצוי: ההצטמצמות של עולם הדמויות לשתי דמויות בלבד - והעברת 60% מהזמן ממנו במיטה. לפחות פה הייתה התפתחות טובה ורגשית, שלא לומר - הגיונית, אבל בואו.
אני שואל את עצמי שאלה - מתי אקרא ספר על גייז שלא בהכרח מעורב בו ענייני חדר המיטות. כאילו, ידעתי שזה מה שיהיה, ועדיין, הייתה לי תקווה כלשהי שזה שיש פה שני כותבים יגרום לסיפור להתנפח קצת ולהתעגל. הסיפור אכן התעגל, אבל העיגול בא על חשבון העולם הפנימי של הדמויות. יש את מקסים, את דרק, אחותו של דרק, וכל השאר הם.... לא קיימים.
לסיכום - ספר קטן וחמוד שהיה אפשר לעגל קצת יותר. אני לא מבקש סיפור קורע לב של הומופוביה או התחבטויות לעוסות ומעייפות של חוסר קבלה, אני כן מבקש סיפור מהחיים. סיפור כזה שכל אחד מאיתנו עובר כל יום. סיפור שבו יש אנושיות.
נגיד ש3. כן. זה ציון מכובד למדי לספר שבעיקרון 60% ממנו היה אפשר לצמצם במעט. רק במעט. אולי. אבל אולי אני כבר קצת מגזים בדרישות המחמירות של עצמי עם הרצון שלי לקרוא ספרים על גייז שהם גם בני אדם.
אגב, לשם הספר יש משמעות עלילתית. ואהבתי את זה.
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (: