חיי חורף

ששת גיבוריה של קסטל-בלום נקלעים לאבסורדים שמייצר איזה מצב של חופש, הנובע מנסיעה, מהינתקות, מיציאה מן הטריטוריה הרגילה – בין אם הנסיעה היא עד אמריקה, ובין אם היא רק לבית-קברות ליד חיפה, או אף למכון לבדיקת רכב. ההינתקות, או המצב החדש, קוראים תיגר על שייכותן של הדמויות, על הסדר החברתי הקלישאי שהן אמורות לקחת בו חלק. גרוש יהודי, שהיגר מארצות-הברית לקהיר, אשר בה הוא בעל מפעל גדול לייצור ג'ינסים מזויפים, גורר את הנושא הגדול של החירות ושל עצמאות ישראל לעניינים של כנאפה, בסבוסה ובשר על-האש; אשה ישראלית, שנסעה במלגה אמריקאית כדי לחקור בעיירה נידחת בארצות-הברית את הסטטוס של סוגי הוויזה שמחזיקים ישראלים, ואת מהות המצוקה שהביאה אותם לעזוב את מולדתם – עדיין נושאת עליה את ״אבק הארץ״, אך יותר מכל היא עסוקה במאפייני השלג והקור הבלתי-נסבלים, הזוכים לתיאורים קומיים להפליא; צעירה ישראלית נוסעת לחיפה ללוויה של דוד שלה, שבה עליה להיות, כראוי, קרובת-משפחה מתאבלת של הנפטר. אך דומה שמעסיקה אותה יותר מכל השאלה מי ימות ראשון – הזקן הסיעודי בכניסה השנייה של ביתה, או המטפל הפולני שלו; אשת-הסופר היא דמות טיפוסית המוחקת את זהותה והופכת להיות שובל הכרחי של הסופר הנערץ, אך את הסופר של קסטל-בלום, הכותב רומאן עב-כרס על הטיפול המסור שהעניק לאשתו במותה, מצילה דווקא אשתו, החיה בהחלט; יום מתיש של מבחן רכב, בתוך ההמון הטיפוסי של בוחנים ונבחנים באזור המוסכים, הופך להזדמנות לתגובות ולתצפיות חריגות; סופר כושל, הנאבק בהתפרקו משפחתו, באביו הלוחץ עליו לפתוח פיצרייה, ובתחושת ההתאיינות שלו, מוזמן לארצות-הברית לפאנל על שעת חייו האחרונה של איוואן איליץ', ומוצא את עצמו נשאב לקונפליקט משפחתי ביזארי.