חיפה זה רחוק
הדסה סיפרה על הסוס והעגלה שהביאו את מעט החפצים שהיו להם, ודיברה על כל זה כאילו זה היה עכשיו. התמונות קמו מול עיניה של נטע, הכול צהוב למרחקים. זה היה פה, בהישג יד, לא מזמן, והייתה לה הרגשה שהיא איחרה רק קצת. אבל עכשיו הייתה פה עיר, בנויה, והאנשים שחיים בה לא חושבים על העבר הזה שהיה, העבר הצהוב. היה נדמה לנטע שהאנשים שגרו בשכונה הזאת לא אהבו להיזכר במה שהיה כאן קודם. הם חיו כאילו כל העבר הזה לא קרה אף פעם.
נערה יוצאת להרפתקה צנועה: ראיון עבודה, טיול במדרכות השוממות של ערב, סרט לבד, עבודה קצרה במדינת עולם שלישי. היא רוצה לטעום, לנסות, להיות גדולה. אבל העולם בחוץ מתגלה כמסוכן לא פחות מהפחדים שבפנים, והיא לומדת להכיר אותו ואת עצמה במסע התבגרות אישי ונשי וכואב.
הפואטיקה של מירי ליטווק בשלה ומלוטשת והיא מצליחה לברוא עולם, דמויות ומקומות בהינף משפט או כמה משפטים בודדים. תיאוריה ודימויה מצליחים ליצור נפח, צבע, חיוּת ומעבירים את רובדי הרגשות העזים הנמצאים בספר, את אווירת הסכנה והטרף, קשיי ההגירה, המיניות, העצב, הכמיהה ותחושות ההחמצה.
חיפה זה רחוק הוא רומן בסיפורים שמספר על ילדות וגדילה, על מיניות ומוות, על ניכור וקרבה ועל האופן שבו כל אלו הופכים להיות קול פואטי.
ספר לכל אוהבי הספרות המעודנת והפואטיקה. חיפה זה רחוק של מירי ליטווק קולו של הנערה בתוך כל אחד.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
חיפה זה רחוק - מירי ליטווק
הוצאת שתיים
"פעם אנשים ישבו על אדן החלון והשקיפו על הרחוב, השכנות דיברו ביניהן, ועכשיו אנשים רואים את החיים של אחרים דרך החלון הזה, דרך עיניים של מישהו שבוחר את התמונות והסיפורים עבורם…" עמ' 127
זהו סיפורה של אישה, בלב ההוויה הישראלית, המאפשרת לנו הצצה אל חייה. סיפורים קצרים, מסופרים בגוף שלישי ויוצרים את הסיפור השלם.
האישה, נטע, עלתה לארץ מרוסיה כילדה, שייכת לא שייכת, זרה, מחפשת את מקומה כל הזמן. אנו מלווים אותה בתהליך ההתבגרות שלה, בבחירת לימודים, בבחירת בן זוג, בגילוי המיניות שלה ובחיפוש אחרי מימוש עצמי.
"אבל אבא שלה גידל אותה כמו בן להיות עצמאית, ללמוד לעשות משהו עם עצמה. נטע גם לא פגשה בילדותה נשים שנסמכות על גבר לא הכירה דבר כזה. לכן המשפחה לא יכלה לייצג בשבילה עתיד ייעוד." עמ' 95
נטע רוצה להרגיש שייכת, להיות אישה עצמאית ומצליחה אך נתקלת כל הזמן בפערי מנטליות ופערי תרבות. בשובניזים ובהכללות. בתחילה חשבה שזה קשור למוצא שלה, להיותה רוסיה אך לאט לאט היא מגלה כי זו האישיות שלה, הבחירות שלה, שמבדילות אותה וכך היא לומדת לחיות בשלום עם עצמה ולבטא את הרצונות שלה ולממש אותם.
אין סדר כרונולוגי לסיפורים, אך הסיפור האחרון הוא שונה ומבטא בעיניי את השינוי שעבר על נטע. הכתיבה עדינה. נוגעת לא נוגעת, מגלה ומסתירה ומשאירה לקוראת את האפשרות להרהר ולהשלים את המתרחש בעצמה.
אהבתי את הכריכה שצויירה ע"י עמוס בידרמן ומספרת בעצמה סיפור המשתלב עם תוכן הספר.
קריאה נעימה!
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
