טרילוגיית הצללים 3- מעבר לצללים

"כל חיי כעסתי על אימא שלי ונשבעתי שלא אהיה כמוה, ובסופו של דבר אני לא שונה ממנה." אנחה רועדת נפלטת מבין שפתיה. "נכנעתי לאהבה והתעלמתי מההיגיון. איבדתי את העבודה, את הכבוד ואת המשפחה שלי. אתה חושב שאצליח לשקם את אימא שלי? באשמתי, אלין איבדה אותה."

ויקה
רפאל קיווה שאלמד להכיר את האדם שהוא, והוא הצליח. הוא חדר לליבי ולימד אותי מה זו אהבה, מה זו משפחה. מגיע לו שיאהבו אותו, שיבחרו בו, אבל שם המשפחה שלו מטיל על חיי צל ענקי ומפרק את כל מה שנלחמתי עליו חתיכה אחר חתיכה. אני לא יכולה שלא לתהות אם עשיתי טעות נוראית כשנתתי לרגש לגבור ולאהבה לסנוור אותי. אולי בסופו של דבר, אני לא שונה מאימא שלי.

רפאל
המשפט הקבוע של אבא היה 'לעולם אל תזלזל באויב שלך'. אם הייתי מקשיב לו, הייתי מזהה את נורות האזהרה. בגללי ויקה איבדה את כל מה שחשוב לה והחיים שלה בסכנה. אני חסר אונים, כל צעד לא נכון עלול לפגוע באחיי או באהבת חיי, אך האויב שלי הצליח להעיר את המפלצת שחשבתי שקברתי לפני שנים ואין דרך חזרה, רק ניצחון מוחלט יבטיח את ביטחונם של ויקה ושל אחיי.