כוח המשיכה

מישקה בן-דוד היה ידוע עד כה כסופר וכאיש מוסד, שהוציא מתחת ידיו רומנים וספרי ריגול, קבצי סיפורים וספרי פילוסופיה. המפתיע הוא, כי במשך כל שנות עבודתו במוסד ובמקומות אחרים ובעת כתיבת ספריו השונים, שלח ידו בהיחבא גם בכתיבת שירה.

שירתו של מישקה בן-דוד היא שירה רב-קולית, הכתובה משלל זהויות, כיאה לקורות חייו. במחזור הפותח את הספר הוא מקונן על אובדנה של ישראל אחרי מלחמה קשה מנקודת מבטו של פליט ישראלי בארצות הברית. במחזור שאחריו, כוח המשיכה, ובמחזור הקצר רקמה ביולוגית אחת, הוא בוחן את תפיסותיו של הפיזיקאי סטיבן הוקינג ואת תפיסותיה של הביולוגיה תוך התבוננות בחיי האדם ובחייו שלו במבט מרוחק ומלא הומור.

בפרק שירים לאישה נשואה הוא מתגלה כבעל אוהב, מפוכח ואירוני לנוכח מורכבות חיי הנישואים, ואילו בפרקים החותמים את הספר, בערוב היום והאבן, הוא מתמצת את ראיית עולמו של מי שכבר עומד על סף פרידתו מן החיים, ובה עצבות והשלמה.

ריבוי הזהויות דרכן מתבטא הדובר השירי מאפשר לו היקף אמירה רחב על אודות האדם והחברה, ובה-בעת גם התמקדות בחיי הנישואין ובעונג המשכב. כך, אפוא, מגלה מישקה בן-דוד פנים חדשים לגמרי בכתיבתו.