כלבם של בני בסקרוויל ועוד סיפורים (הספר המוער)

מולי עמד סופר חדש ומוכשר לא ניתן היה לטעות בשנינותה של העלילה, בצלילות הצרופה של הסגנון, באמנות המושלמת... מיד הבנתי שעומד כאן כותב הסיפורים הגדול ביותר מאז אדגר אלן פּוֹ...

(גרינְהַאוּ סמית, העורך הספרותי של הסטרנד מגזין, 1891)

מאותו רגע היסטורי, שבו כתבי היד החדשים של קונן דויל עוררו את ההכרזה הדרמטית הזאת, שרלוק הולמס חי וקיים, לנצח כנראה. מה עשה, ועדיין עושה את שרלוק הולמס, הבלש הבריטי, הגבר הוויקטוריאני הטיפוסי, היבשושי, המתנשא, לדמות אהודה ונערצת עד כדי כך על דורות של קוראים עד עצם ימינו אלה?

התשובה כאן לפניכם, בספר הרפתקאות שרלוק הולמס, בסדרה המוערת, הכולל את הנובלה המפורסמת ביותר בכתבי קונן דויל: כלבם של בני בסקרוויל. כלבם של בני בסקרוויל - פתרון התעלומה המסתורית של הכלב האימתני ביותר בספרות - סימן את שובו של שרלוק הולמס לאחר שמחברו, קונן דויל, מאס בו והחליט להרוג אותו.

כלבם של בני בסקרוויל הוגדר עדיין כזיכרונות מהרפתקה שהתרחשה כביכול לפני מותו של הולמס, ומספר אותה ווטסון, עוזרו וידידו. בספר שלושה סיפורים נוספים: אגודת אדומי השיער - הסיפור הראשון שהלהיב כל-כך את עורך הסטרנד מגזין, האיש בעל השפה המעוותת, והכדכוד הכחול.

לראשונה בעברית: תרגום עשיר ועדכני מלווה באיורים מקוריים ובהערותיו של לזלי ס. קלינגר המאירות באור חדש את מכמני היצירות, את מחברן, את התקופה הוויקטוריאנית, ואת לונדון שקונן דויל הגדיר כבור השופכין שאליו מתנקזים כל עצלני האימפריה ובטלניה.