לא יכולה יותר

סשה לא יכולה יותר. היא עושה עבודה של שלושה אנשים והמיילים מצטברים בתיבת הדואר הנכנס שלה. היא לא ראתה את החברות שלה כבר חודשים, ואפילו להכין ארוחת ערב נשמח מסובך מדי.

סשה לא יכולה יותר, ולכן היא יוצאת לחופשת התאוששות. חמושה בכוונות טובות לשתות שייק קייל בכל בוקר, להתחבר לטבע, ולמצוא שלווה, היא נוסעת לאתר נופש על שפת הים. אבל עכשיו חורף, האתר כמעט נטוש, והיא נאלצת לחלוק את החוף עם האורח הנוסף היחיד: בחור נרגן בשם פין. נו באמת, איך היא אמורה להתחבר לטבע כשהוא תופס את הסלע האהוב עליה?

כשהודעות ומתנות מסקרנות מתחילות להופיע על החוף, השניים נאלצים לדבר – על הכול. איך שניהם הגיעו למצב של שחיקה? האם מישהו מהם יכול לזכור משהו שאהב פעם? (תשובה: גלישה!) והשאלה שהם מנסים להתעלם ממנה ללא הועיל: מה משמעות המשיכה שמתלקחת ביניהם?

"חיסלתי את הספר בלגימה חמדנית אחת. הוא מצחיק, עצוב, מעורר הזדהות וכתוב היטב."

– ג'וג'ו מויס

"ספר כל כך מצחיק, משמח ומחזק – לא רציתי שהוא ייגמר." - ג'ני קולגן

"תענוג מושלם... מצחיק ושנון ורומנטי להפליא." – סאנדיי אקספרס

"ממתק נהדר שעושה טוב על הלב. חמישה כוכבים." – הסאן