לבן מכבסים בתשעים מעלות
ברוניה ז'אקל
שנות השבעים, יוגוסלביה. ילדי השכונה משחקים בינות חבלי הכביסה המתייבשת בשמש, וברוניה ביניהם. אולם ילדותה התמימה נקטעת כשמחלה קשה מטלטלת את המשפחה, וברוניה ניצבת מול פחדים גדולים ממה שחוותה אי־פעם. אבל וצל של אובדן מרחפים מעל שמחת נעוריה.
אבל דווקא בתוך האפלה, מתגלים שביבי אור; ברוניה נשענת על זיכרונות מתוקים, על הומור שמפיג את העצב, ועל דמיונה הפרוע, המכניס קורטוב של פלא גם למציאות הכואבת. סיפורה, הכתוב כמכתב אהבה מבת לאמה, שזור באופטימיות ובחום אנושי, גם כשהוא נוגע בפצעים העמוקים ביותר.
זהו רומן התבגרות כן, מרגש ושובה לב, הנרקם מתוך אירועים שקרו באמת, מלא הומור, חום ואהבה.
לבן מכבסים בתשעים מעלות הוא ספר ביכורים עוצמתי ומעורר השראה שכבש את סלובניה בסערה והפך לסנסציה ספרותית, זכה בפרס קרסניק היוקרתי לרומן הטוב ביותר לשנת 2018, תורגם ל־12 שפות ובימים אלה מעובד לסרט קולנוע.
"ספר שמצליח לצעוד בשבילים האפלוליים של החיים בפרוזה משמחת וסוחפת, מתובלת בקצת שובבות ואירוניה." Delo
"רומן שאינו חושש להתבונן בארעיות חיינו ובפחדים הכמוסים שלנו – ועם זאת זוהר באהבה, באומץ, בתקווה ובחיפוש אחר האמת." Siol
"הספר שואב אותך פנימה כמו ניחוח הכביסה הטרייה בבית סבתא – חמימות וביתיות מציפות את הדפים, אך מתחת לפני השטח רוחש אי־שקט שמסרב להרפות." Journal.hr
לבן מכבסים בתשעים מעלות הוא רומן ביכורים מבריק, מעורר השראה ובלתי נשכח, שיוכיח לכם שוב שגם ברגעים הקשים ביותר, החיים מלאים בצחוק, באהבה ובחסד. ספר על החיים עצמם – על הצחוק והדמעות, על היופי ועל הכאב, על האומץ להמשיך גם כשהכל נראה אבוד.
על המחברת
ברוניה ז'אקל היא סופרת סלובנית שכתבה ספר ביכורים מרגש זה, אשר זכה בפרס קרסניק היוקרתי.
ספר המעניק תקווה ואמונה ביופייים של החיים, תוך מבט כן ועמוק על מורכבות האנושות.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
לבן מכבסים בתשעים מעלות הוא ספר הביכורים של ברוניה ז'אקל. היא סופרת יוגוסלבית שכותבת על ילדות בשנות השבעים (ואחר כך התבגרות) ביוגוסלביה של טיטו.
ניגשתי לספר הזה כי הייתי סקרנית בנוגע לחיים במדינה הזאת, שבינתיים התפרקה.
הסקרנות התגברה כשהתחלתי לקרוא ספר שכתוב בגוף שני. ברוניה בת השש כותבת לאמא שלה, מיטה, ומספרת לה על הבית שלהם, על קרובי המשפחה, על החיים עם סבתא ועם אחיה הצעיר, על המשחקים ברחוב והחופשות. אחר כך אנחנו מבינים שהאם חולה ובסוף גם מתה, וברוניה ממשיכה לספר על החיים שלהם אחר כך, ועוד מהקורות אותם.
מאוד קל להבין את הלך הנפש של הגיבורה, הגברים די פשוטים בעיניים של ילדה צעירה, וכשהיא לא מבינה, היא פשוט מניחה זאת כך.
אם אתם רגישים לטריגרים של מחלה ושכול, אל תתחילו עם הספר הזה, המציאות בו לא קלה, ועם זאת ברוניה תמיד אופטימית ומצליחה לראות את טוב ליבם של הסובבים אותה, לתעל את התקווה שלה לאפיקים אפקטיביים, ולצמוח מתוך השברים.
ספר ענוג ועצוב ומיוחד ועם זאת עם תקווה.
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
