לגמרי שפוטה

אני, פיית' פאריסי, אוהבת את חיי. יש לי את העבודה הכי טובה בעולם – יועצת לענייני סקס במגזין ויסאג' – יש לי את החברים הכי טובים בעולם ואני מתגוררת בעיר הכי טובה בעולם. העניינים די מדהימים. כלומר, הם היו די מדהימים עד שהנרי "הארי" סינקלייר השלישי התפרץ בחזרה לתוך עולמי כמו מקרה גרוע של הרפס.

אני שונאת את האופן שבו שפתיו של הארי מתעקלות בבוז בכל פעם שהוא רואה אותי. אני שונאת את עיניו הכחולות הזוהרות ואת גומות החן שלו, המעצבנות באופן חסר הסבר. אני שונאת את המבטא האנגלי היומרני שלו ואת המקל שתקוע באופן קבוע בתחת האצילי שלו. ויותר מכול, אני שונאת את העובדה שעכשיו הוא הבוס שלי.

אבל האפשרויות המקצועיות שלי מתחילות להיראות טוב כשאני מקבלת סיכוי לכתוב את כתבת הקיץ הגדולה של ויסאג'. זה לא יהיה קל. אצטרך להשתחרר מכל העכבות שלי – לא שיש לי הרבה כאלה – ולקפוץ עם עקבי הסטילטו שלי לתוך עולם חדש ונהנתני, עולם אקסקלוסיבי וסודי, מלא עור, לטקס והאליטה של מנהטן. כדי להצליח, אצטרך לגייס כל גרם מהתעוזה שלי וכל גרם של מיקוד. אני לא יכולה להרשות לעצמי הסחות דעת, על אחת כמה וכמה מצד הבוס החדש שלי והפה היהיר שלו, או האופן שבו נראה שהקרח בינינו נמס לאט לאט...