לוטוס
בשביל שאר העולם, הוא היה הילד הקטן שנעלם בארבעה ביולי.
בשבילי, הוא היה הכול.
מאז שהוא נעלם, הלב שלי לא נותר כפי שהיה, אבל למדתי לבנות את חיי סביב החתיכה החסרה הזו.
עשרים ושתיים שנים מאוחר יותר, הדבר האחרון שציפיתי לו היה שהחתיכה החסרה הזו תשוב בחזרה.
שמו הוא אוליבר לינץ', וזהו הסיפור שלו.
זהו הסיפור שלנו.
ספר עמוק ומרגש לחובבי סיפורים אנושיים מרגשים המתארים התמודדות עם כאב ותקווה.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
שימו לב, אני נותן ספוילרים עצומים בטריגרים עצמם. אם אתם או אתן מתכננים ומתכננות לקרוא את הספר הזה בעתיד, ממליץ לדלג על החלק של הטריגרים. אני מוסיף עוד הערה שם למטה לפני הטריגרים עצמם.
זה רומן אירוטי אבל הוא גם שייך לרומן אפל. אבל, בניגוד לרומנים אפלים אחרים, המוקד הוא לא על כמה רע אפשר לגרום לדמויות, אלא על איך מהרע אפשר לקום ולהחלים. למעשה, מבחינה טכנית, "לוטוס" הוא השני בסדרה "עדיין פועם". את הראשון קראתי לבד, ובחרתי לא לכתוב עליו סקירה. אבל אני כן אשתף אותכם בפאן פאקט מעניין לגבי הכריכה של עדיין פועם – הידיים שעל הכריכה של עדיין פועם – אלו של הסופרת ובעלה.
כאמור, לוטוס הוא השני בסדרה והבא בתור, "הכוכבים שלצדנו", הוא האחרון (בינתיים). אפשר לקרוא כל ספר בנפרד, אבל מכיוון שגיבורה "עדיין פועם" נותנת הופעת אורח גם ב"לוטוס" (וגם תהיה הראשית ב"הכוכבים שלצדנו") – עדיף לקרוא את שלושתם לפי הסדר.
מה הסיפור: אוליבר לינץ' וסידני נוויל הם ילדים בני 7 שעוברים אירוע מטלטל. מסיבה לא ברורה שתתברר בהמשך הספר, אוליבר נחטף ובמשך 22 שנה הוא נחשב נעדר. בעקבות אירוע טראומטי בו השובה של אוליבר נהרג בעקבות תאונה שלא אוליבר אחראי לה, אוליבר חוזר לביתו – ומגלה שהעולם התקדם בלעדיו, אמו מתה בינתיים, ויש לו אח חורג, אבא חורג, והשכנה שלו היא.... סידני. הילדה שתמיד אהב מאז הילדות. אלא שלוקח לאוליבר זמן להתאקלם חזרה לחיים – וסידני לא ממש מקלה על זה.
מה אני חשבתי: טוב, זה לא סוד שאני לא נמשך לכל הרוע והאכזריות שיש בספרי רומן האפל למיניהם. אבל מדי פעם, יש משהו שמצליח לשבות אותי חזרה למרות התוכן הקשה. זה קרה לי עם "כיבוי אורות" של מטר, וזה קרה לי עם "עדיין פועם" כי, כמו שאמרתי בהקדמה, הרעיון של הספרים של ג'ניפר הארטמן הוא לא להתמקד ברוע, אלא בשיקום ובהתקדמות תוך כדי ששני הצדדים שותפים לאותו הגורל. ב"עדיין פועם", הגיבור והגיבורה נחטפים וקורה משהו שעדיף שלא אפרט כאן, אבל הם לומדים איך להגיב ביחד לדבר הזה ולהתגבר על זה.
תוספת יפה שהוסיפה הסופרת ב"לוטוס" הייתה העובדה שאוליבר הולך לפסיכולוגית בסופו של דבר. וזה היה פחות או יותר הזרז לגילוי הסודות האפלים והסיבה ללמה אוליבר נחטף. זה היה חשוב כי הדמויות שם היו צריכות זמן כדי להבין כמה זמן בוזבז, וכמה זמן הם צריכים כדי להחלים. ובסופו של דבר, הגיוס של דמותה של אתנה, דביבונית חמודה ומתוקה שמופיעה, ושל אלקסיס, החתולה של סידני, הייתה תוספת לגמרי מרעננת. הספר נע בין קומדיה, מתח, אירוטיקה (בואו נגיד ככה. התייבשתי ממש עד 68% בערך עד שקרה שם משהו בחדר המיטות. וזה השתלם לי ברמות!)
"לוטוס" הוא ספר יפה ומדהים על כמה שהמציאות היא כל כך מחורבנת ועל איך שהאהבה הצליחה להתגבר על זה. ואוליבר וסידני הם זוג כל כך חזק ומדהים.
אה, ויש שם קומיקס. מה עוד צריך.
דבר אחד שכנראה התפספס בתרגום כי אנגלית ועברית לא ממש מסתנכרנות, אבל את זה אני אשאיר לעצמי כי זה חתיכת ספוילר. הטריגרים לעומת זאת, הם כן ספוילר. שימו לב להערה המודגשת לפני הטריגרים.
טריגרים: זה רומן אפל, אז כמתבקש. תנהגו בזהירות. אני הולך לתת הכול, כי זה ממש חשוב לי שתבחרו בספר הזה רק אם אתן או אתם חושבים או חושבות שתוכלו לקרוא את הספר הזה.
חטיפה, הטרדה מינית, תקיפה מינית, אונס, פדופיליה, מוות של הורה (מחוץ למסך), פגיעות של שריפה, פירוט של פגיעות כתוצאה מהשריפה, טיפול רפואי בדביבונית (תיאור של איך מטפלים בדם וכ'ו.)
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
