ללי

לָלי הוא שם החיבה שניתן לסופרת חנה הורן בילדותה. לָלי הוא סיפור חייה, סיפור בגוף ראשון שהוא קול של רבים. קול של דור תוסס שחי בתקופה תוססת בשנים שבהן קמה מדינת ישראל מן החולות. חנה-ללי, שלוש אחיותיה ואחיה עלו לישראל מלוס אנג'לס בשנת 1932, לאחר מות אביהם. חמשת הילדים גודלו על ידי אמם במה שיזכה לימים לכינוי "תל אביב הקטנה".

הרחובות ברנר ושיינקין, שוק הכרמל וגימנסיה הרצליה של פעם מתעוררים לחיים וחנה-ללי משייטת ביניהם על גלי הנוסטלגיה ומחיה בכתיבה כנה ומשוחררת אירועים ומקומות, כצלם-אמן המשחזר תמונות של פעם.

לָלי הוא סיפור התבגרות סוחף ומרתק של אישה אחת ושל מדינה שלמה. אישה שמתמודדת בגבורה עם זיכרון בלתי-מרפה של אב שהתאבד, עם מחלת פוליו שממנה נרפאה ועם בת שהוגדרה בילדותה כסובלת מפגיעה מוחית ושצמחה לתפארת.

לָלי הוא סיפורה של משפחה ייחודית ומייצגת בה בעת. "מתירנות מינית", "זוגיות פתוחה", "גידולו של ילד חריג כחלק בלתי-נפרד מן החברה", אינם מושגים-על-נייר במשפחה הזאת, כי אם אבני יסוד שיושמו וחיזקו את הבניין המשפחתי במשך עשרות שנים.

חנה הורן, סופרת הילדים, פורשת בלָלי סאגה רב-דורית מרתקת שהופכת שברי זיכרונות אישיים לפסיפס קולקטיבי מרשים - תמונה ארצישראלית עזת צבעים המושכת לצלול אל תוכה מן העמוד הראשון. חנה הורן כתבה ארבעה-עשר ספרי ילדים ועיבדה שניים וביניהם הספר הקלאסי והאהוב, הלו, הלו אבא שמכר כחצי מיליון עותקים.