לנהוג בתוך הים

נהגתי למבשרת ציון. שעת בין ערביים זוהרת. יצורים אחרונים של יום מתגנבים מתחת לשער, לפני שהלילה יורד. יצורים של לילה חובשים מגבעות ומסדרים צווארונים לפני הכניסה. ואיזו כניסה. איזו כניסה.

רעש. גוף מתנפץ. גוף, לא שלי, על גג המכונית שלי. ראש, לא שלי, ניתק מנושאו, עף קדימה על הכביש. ראש על הכביש. המכונית מידרדרת לאחור. אני לוחצת על הכפתור, שוב ושוב, כפתור ההנדברקס, אבל הרכב לא מגיב. נופלת אחורה. מבינה: הרגתי איש ועכשיו גם אני אמות.

לנהוג בתוך הים הוא סיפור אישי מאוד וחריף מאוד על האופן שבו החיים תובעים מאיתנו להשתנות. יום אחד, במהלך נסיעה שגרתית, עשתה מוריה דיין קודיש תאונת דרכים שבה נפצע קשה רוכב אופנוע, ובעקבותיה הוגש נגדה כתב אישום. אבל הספר הזה איננו רק ממואר, הוא חקירה אישית, רגשית וספרותית, בנבכי הנפש האנושית – על הפרוצדורות, החוקים, העבירות והתשוקות שבה.

זהו ספר מתעתע. הוא מספר על אירועים שקורים במציאות, אבל עם התקדמות הקריאה מתחוור לנו שלא ברור כלל מהי המציאות, מי קובע אותה, ומהן הסכנות האמיתיות שאורבות לנו.

לכאורה מדובר בסיפור על המעטה הדק של הנורמליות והשגרה שבחיינו, מעטה שעלול להישבר בכל רגע. אך למעשה זהו סיפור אהבה: לשפה, ליכולת לספר בה סיפור, ליכולת להבין את החיים כסיפור. לַחיים.

לנהוג בתוך הים הוא מסמך לא שגרתי, מלא תנופה וברק, המכיל תועפות של כאב לצד הומור חד ומושחז. הוא מזמין אותנו להסתכל על הקרום שעוטף את החיים, ולקלף אותו מעט.