לפני שהיא הכירה אותו
לתפוס רוצח זה מסוכן – בעיקר אם הוא גר בבית הסמוך.
הֵני ובעלה לויד מתחילים חיים חדשים ושקטים בבית יפה באחד מפרוורי בוסטון. הני היא אומנית הדפסים בעלת היסטוריה של חוסר יציבות מנטלית, והיא משתוקקת בכל ליבה למצוא מעט שלווה ורוגע בחייה. אבל כששכניהם החדשים מזמינים אותם לארוחת ערב, והני מבחינה בגביע ספורט המוצג לראווה בחדר העבודה של מת'יו, הבעל, השלווה שכה קיוותה לה מתחילה להתפוגג.
הגביע נראה בדיוק כמו זה שנעלם מביתו של בחור צעיר, שנרצח שנתיים קודם לכן. הני יודעת זאת, כיוון שהבחור ההוא גר ברחוב שלה, והיא פיתחה אובססיה כלפי הרצח הבלתי פתור. האם ייתכן שהשכן שלה הוא רוצח? או האם מדובר בעוד התקף פסיכוטי שהיא עוברת?
ככל שהני ממשיכה להתבונן במעשיו של מת'יו, כך היא משוכנעת יותר ויותר שהוא עומד לעשות מעשה מחריד במיוחד. אך איש לא מאמין לה, גם לא בעלה הבטוח שהיא מדמיינת הכול בראשה. ואז לילה אחד היא רואה את מת'יו במגרש חנייה חשוך ומבינה שגם הוא ראה אותה. מרגע זה מתחיל משחק פסיכולוגי מצמרר בין השניים, שבו אין לדעת מי הרודף ומי הנרדף.
רומן מתח פסיכולוגי שובר סטריאוטיפים, החושף את המורכבות האפלה שיכולה להסתתר מתחת למעטה השגרה השקטה של חיי השכנים.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
לפני שהיא הכירה אותו / פיטר סוונסון
המלצה לספר מתח אחר, אני נהנתי!
תקציר העלילה -
הני מבקרת אצל השכנים שלה יחד עם בן זוגה, ארוחת ערב קלילה ולמה לא. אבל אחרי סיור בבית, היא חושדת שמת'יו, השכן הרגיל והנורמלי שלה הוא רוצח. ובתור הקוראים, אנחנו יודעים שהוא אכן רוצח, ואפילו סדרתי.
היא מנסה להסגיר אותו וגם לתפוס אותו, אבל בתור אישה עם עבר פסיכוטי, כבר לא מאמינים לה. אז מה נשאר לה לעשות עכשיו?
-----------------------
בתור חובבת ספרי רצח ומתח, יש איזה תבנית שאני 'רגילה' אליה - יש רצח, מחפשים מי אחראי עליו, יש רמזים, חושדים בכמה דמויות, הגיבור עושה משהו טיפשי ומסתבך, טוויסט קטן, מגלים בהפתעה מי זה
נכון, לפעמים זה מורכב יותר, לפעמים קוראים כמה עמודים פה ושם מנקודת המבט של הרוצח, לפעמים יש כמה טוויסטים, לפעמים יש פסקאות שלמות שמספרות על הגינון בבית של הבלש לשעבר ;) אבל המבנה הוא אותו מבנה. פלוס מינוס.
כאן יש משהו אחר - עיקר הספר הוא הקשר המוזר הנרקם בין הני (חולת מאניה דיפרסיה) לבין מת'יו (רוצח סידרתי עם עבר טראומטי). אנחנו יודעים מי היא ומי הוא, ואנחנו קוראים על העיבוד שלהם לחוויות, על ההכרות, על החשיפה אחד מול השניה.
לסיכום -
* עלילת מתח (כולל תיאורים גרפיים, אם אתם סובלים מזה אז תוותרו מראש)
*לא מחפשים את הרוצח, מנסים להבין אם הוא ייתפס ואיך
* מעין משחק פסיכולוגי בין הרוצח לשכנה, אבל לא משהו עמוק מדי
* גם כאן יש טוויסט קטן בסוף שקוראים מנוסים יעלו עליו קצת קודם
* העלילה היא לא טוויסט אחרי טוויסט, וגם לא סלואו-ברן, משהו באמצע
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
