לקדש את הזמן

לוח השנה מילא תפקיד חשוב מכיוון שעצם מסלולם התקין של חיי המשפחה והחברה היה תלוי בציון מדויק של יום השבת מדי שבוע בשבוע, של מולד הלבנה מדי חודש בחודשו ושל החגים מדי שנה בשנה. לפיכך, פלישת הנאצים לפולין התרחשה לא רק בבוקר יום שישי, 1 בספטמבר 1939 , אלא בערב שבת, י"ז באלול תרצ"ט, בחודש שבו נשאו היהודים תפילות מיוחדות לקראת השנה העברית החדשה (ת"ש).

הנושא של לוח השנה העברי בשואה עולה לעיתים תכופות בהֶֶקשר של השימוש המעוות של הנאצים במועדים העבריים; ניכר כי בכמה מקרים הם ביצעו בשיטתיות את מעשי הטבח בימים שנודעה להם קדושה מיוחדת ליהודים. בששת פרקי הספר לקדש את הזמן, ההיסטוריון אברהם רוזן מנתח את לוחות השנה מימי השואה בהֶֶקשרים שבהם נוצרו. הפניית תשומת הלב למגוון לוחות השנה העבריים שהוכנו בגטאות, במחנות ובמקומות מסתור נועדה להסיט את הדגש המחקרי מן המניפולציה של הפושעים הנאצים ובעלי בריתם אל מסירותם של היהודים למסורת העתיקה.

המחקר שלפנינו מחדש בהתייחסותו הרחבה והמעמיקה ללוחות השנה בשואה. בין השאר הוא בוחן בשיטתיות את השאלה כיצד ידעו היהודים בגטאות, במחנות ובמקומות המסתור מתי חלו החגים היהודיים. המחבר מדגים כי לוח השנה העברי היה עוגן ומגדלור בעיתות האימה והרדיפות ואִִפשר לרבים לדבוק במנהגי המסורת היהודית בתנאים קשים מנשוא.