מה שידעה השמש

כדי לדעת מה אירע בכפר שלנו יש להתבונן כיצד הוא מתנהל במעגל ימיו. מבחוץ הכול תקין: הירח נמלא ונגרע, הפירות חונטים ומבשילים, סתיו ניגש בחורף וחורף באביב. העונות אינן מתעניינות בבני אדם. אבל אנשים, גם אם ירצו, אינם שוכחים.

אין מוקדם ומאוחר אצלנו בכפר. מה שהיה הוא שיהיה, השמש זורחת ובאה, העולם מתגלגל סביב עצמו, הזמן הוא אותו זמן ומשורש נחשים יקומו צפעונים. מעשה נורא אירע כאן: ילד נמצא מת על מדרגות ביתו.

מה שידעה השמש פורש מארג עלילתי מתוחכם. מדרש קדמון משתלב בסיפור מתח בן ימינו, המתרחש בכפר קטן שהכול יודעים בו על הכול, ובעצם איש אינו יודע דבר.

הסיפור הקדום והסיפור העכשווי מאירים זה את זה במשמעויות בראשיתיות ובוראים קיום רב יצרים ותשוקות שאין בו תיקון ואין לו תקנה, שסופו קבוע ומוטמע מראש בנפש האדם, שאינה משתנה מאז ימי קין והבל ועד ימינו אלה – מה שהיה הוא שיהיה