מוזר יותר מפאנפיק

ואוו אני כל כך חלוק עם עצמי לגבי הספר הזה.

הספר הזה מציג את עצמו כספר YA, אבל אז מגיעה הכתיבה של קולפר שפשוט לא מתבגרת עם הוקראים שלו. ב"ארץ האגדות" עוד היה הגיון בכתיבה המעט ילדותית, בפירוט היתר, אבל כאן הקהל כבר לחלוטין בוגר יותר וזה מעיק. מאוד.

מהצד השני, הספר אמנם YA, וכן - כמו שהמחבר ציין בהערת המחבר - הנוער של היום חשוף לכל הדברים האלו בלי קשר לאם הם בספר או לא, היו בספר הזה טיפה יותר מידי התנסויות שלדעתי הוצגו כלגיטימיות, והן לא.

התרגום גם הציק לי מאוד.

יש הבדל בין לעשות התאמות בשפה לצורך התרגום לבין פשוט לקחת החלטות סגנון... יש פה מילים שתורגמו שפשוט ברור לי שבחירת המילים הייתה לא נכונה.

אני כן אגיד שמבחינת אילוצי זכר נקבה התרגום כן צלח.

ועכשיו אחרי הפרטים הטכניים - קצת על העלילה:

אז כן יש פה ארבעה מתבגרים ובחור צעיר שיוצאים יחד למסע וברור שהם יעברו בו תמורות כאלו ואחרות.

קשה לי להגיד שהספר הזה היה מהמדהימים שקראתי.

יש פה התעסקות מאוד חשובה באג'נדות מסוימות, וגם ברור לחלוטין למה קולפר מקדם אותן, אבל מהצד השני הרגשתי שמאכילים אותי בכפית בלי באמת לתת לי להבין את הדברים לבד.

משלב מאוד מוקדם בספר כבר ממש היה ברור לי איך הוא יסתיים, ובדיוק מאיזו סיבה (ומפאת ספוילרים לא אפרט), והוא התסיים כמעט בדיוק כמו שציפיתי.

אני כן שמח שלאחת מהדמויות הסוף לא היה הולווידי, כי ברוב ספרי ה-YA יש נטייה לסוף שהוא too good to be true, ולפחות פה היה קצת ריאליזם.

לסיכום -

ספר חמוד, לא הרבה מעבר, ובטח לא כזה שמותיר חותם, אחלה להעביר את הזמן בסופש עייף.

טריגרים:

טרנספוביה

הומופוביה

מחלות סופניות