מזל של מתחילים
סיפור מרגש על כוח פנימי, אמונה בגורל ויכולת לשנות את המציאות דרך נחישות ואופטימיות.
הוספת ביקורת
ביקורות
מזל של מתחילים יצא לפני כשנה (הסקירה הזו פורסמה במקור בפברואר 2025 בבלוג שלי), ולמרות נסיונות חוזרים לשכנע אותי לקרוא אותו – נמנעתי. הוא מאד סיקרן אותי, אבל אני מקבלת עשרות ספרים בחודש לקריאה (הרבה יותר ממה שאני מסוגלת לקרוא), וגם ככה קראתי רק כמה קומדיות רומנטיות בודדות בחיי, אז העדפתי לתת קדימות לספרים שכנראה יש יותר סיכוי שיהיו לסגנון שלי.
בסוף נכנעתי. זה היה שילוב של שני דברים – גם העובדה שבינתיים יצא לי לקרוא עוד כמה קומדיות רומנטיות אחרות והתחלתי להיפתח לז'אנר בהדרגה ולדייק לי איזה סוגים אני מעדיפה, וגם כי לפי סקירות של אחרים הבנתי שכנראה אני כן אהנה מהספר.
אז רעות ואני נפגשנו, פגשתי אדם מקסים ביותר שכיף לדבר איתו, קיבלתי את הספר וגם הקדשה אישית, ואמרתי לה שאני מקווה שאגיע לקרוא אותו בקרוב. והנה זה קרה!
על מה הספר?
שרונה היא מורה רווקה, שעדיין סוחבת מטען רגשי ממשהו שקרה לה בסוף התיכון, ומשפיע על החיים שלה עד היום. כשצצה ההזדמנות לפרסם מדור אנונימי בעיתון המקומי, שרונה מחליטה ללכת על זה. המטרה המקורית שלה היא לכתוב הורוסקופ פיקטיבי שישכנע את נויה, החברה הכי טובה שלה שמאמינה בהורוסקופים, לפעול בצורה מסויימת סביב משבר שהיא חווה. אבל ככל שעובר הזמן היא מגלה ש… יש מצב שההורוסקופים המומצאים שלה מתגשמים. או שאולי זה סתם צירוף מקרים? אם כל זה לא מספיק – מי שפגע בה בתיכון וגרם לכל החיים שלה להתהפך, חוזר במפתיע למושב…
מה חשבתי עליו?
נתחיל מהפתיחה – היא אחת מהטובות והמצחיקות שקראתי בחיי, לכו תקראו את הפרק הראשון בגוגל ותבינו על מה אני מדברת.
העלילה מרתקת, מצאתי את עצמי במצב נדיר של קריאה ביום שישי בין הבישולים רק כדי לראות איך הכל יפתר. ברור שיש חלקים צפויים כמו בכל קומדיה רומנטית, אבל היו דברים שלא ידעתי לאיזה כיוון הם ילכו. הכתיבה מעולה, ממש ממש זורמת, סיימתי את הספר מאד מהר ועוד קראתי אותו באמצע השבוע ולא בשבת כמו תמיד. מצאתי את עצמי צוחקת בקול מהכתיבה והדיאלוגים. הדמויות מצויינות ומלאות אופי, ממש יכולתי לדמיין את כל הספר הזה כסדרה קומית ישראלית. הלוואי וזה יקרה יום אחד.
חוץ מההומור בספר, בסופו של דבר יש בו גם מסר ממש ממש יפה שמאד התחברתי עליו, על מזל/גורל מול ההחלטות שאנחנו מקבלים בחיים באופן אקטיבי.
אגב, בתחילת הספר יש טבלת מזלות עם הסבר איזו דמות נולדה באיזה חודש – וכל הזמן חזרתי אליה בשביל להשוות להורוסקופים. אין לי מושג איך מסתדרים עם זה בדיגיטלי, אבל במודפס זה היה ממש נוח.
זה ספר שהוא פשוט כיפי. הוא מצחיק, הוא קליל, הוא מתוק, הוא אסקפיסטי, הוא קומדיה רומנטית מהסוג שאני אוהבת ומתחברת אליה.
מזל שבסוף השתכנעתי לקרוא.
שימו לב שיש פרק בונוס (אפילוג) ממש מקסים באתר של רעות.
טריגרים ותכנים קשים
יש דמות משנית שנכנסת לקשר רעיל ואלים.
יש סצנה של פציעה קלה ויש סצנה של סכנת חיים כולל בית חולים.
אין סצנות מיניות גרפיות, יש תיאורים מאד עדינים של מחשבות / מזמוזים.
יש כמה קטעים על בריונות בבית ספר.
שתים בית הוצאה לאור | 331 עמ' | ינואר 2024
לפניכם סקירה על ספר זוכה פרס גפן!
'מזל של מתחילים' יושב אצלי בבית כבר די הרבה זמן, מאז שפגשתי את רעות ביריד פנטזיה ירושלמי ומיהרתי לרכוש לעצמי עותק. אך מה לעשות, למפלצת ספרים שכמוני יש מצבור די רציני של ספרים שמחכים בפינת המאורה לימות החורף הקשים. ולכן הספר חיכה וחיכה עד שתורו יגיע. אבל אז הגיעה הזכייה בפרס גפן ואני, כמו מפלצת ראויה לשמה, הסתקרנתי מהשלל שלי שכעת גם קיבל תוקף של שלל מצטיין, וניגשתי לבלוע אותו. והוא אכן נבלע במהירות הבזק.
אבל קודם כל תקציר.
שרונה היא מורה ג'ינג'ית ומופנמת (ג'ינג'ית מופנמת? יש דבר כזה בספרים?) שחיה את חייה השקטים כמורה בבית ספר. יש לה משפחה חמודה, חברה חמודה, ומורה חמוד שעובד איתה בצוות והיא דלוקה עליו לגמרי.
יום אחד, שרונה מגלה שיש תחרות כתיבה בעיתון המקומי. והיא, שחולמת כבר זמן רב לכתוב, מחליטה לנסות את מזלה (כאן ניסיון לשנינות, למי שאולי פספס בטעות), ובסופו של דבר היא כותבת מדור הורוסקופים, בעיקר כדי להעביר לחברה שלה שנמצאת במשבר מסרים דרכו. היא שותה מיץ אומץ ושולחת אותו למערכת העיתון.
רק מה, שמסתבר שההורוסקופים שלה באשכרה מתגשמים.
וכמו כל יכולת מופלאה, גם הכוח של שרונה מושך אליו לא מעט צרות וסיבוכים.
#
מכירים את המושג קוזי פנטזי? הספר הזה הוא דפנטלי קוזי. הוא כמו מרק בחורף, או מאפה חמים שמפיץ ריח קינמוני ועושה נעים בבטן. הגיבורה לא מנסה להציל את העולם, אלא רק את עצמה ואת הסביבה הקרובה לה (וזה לא ממש קל כמו שזה נשמע, מסתבר). אבל לא יודעת, דווקא בדבר האינטימי הזה יש משהו נורא חם, ישראלי וקרוב לבית - לקרוא ספר על מורה, בבית שחם, שהיא טוטאלי גיקית... זה פשוט כיף, והכתיבה לגמרי זורמת ושנונה.
רעות היא אדם של אנשים. פגשתי אותה רק פעם אחת, ובוא'נה זה משהו שמרגישים עליה ברגע. ואהבת האדם הזו מורגשת בספר. ועל אף שהגיבורים בו נוטים להיות... אנושיים בחסרונותיהם, הם גם אנשים טובים ויש בו הרבה אמונה ביצור הנכלולי והמשונה הזה שנקרא בן אדם.
הוא מרגיש לי כמו ספר מושלם לימים שבהם המצב רוח ירוד, או יש מחסום קריאה, או עייפים ומדוכדכים מידי בשביל משהו כבד, או יש גשם בחוץ ואתם מתכסים בפוך ובא לכם משהו נעים ביד, חוץ מספל השוקו.
אולי כדאי לציין, במיוחד בשביל מי שהגיעו אל הספר בגלל שהוא מונח על מדף הפנטסיה - שהחלק הפנטסטי הוא לא הדבר המרכזי כאן בספר. הייתי מגדירה אותו כקומדיה רומנטית עם נגיעות פנטסטיות, הרבה אנושיות וחום, ובאמת ספר מצחיק, מושקע, נוגע וכיפי לקריאה.
מזל של מתחילים/ רעות וייס
הוצאת שתיים
למבוגרים
טריגרים - ניסיון לתקיפה מינית, לא מתואר בצורה מפורטת.
'מזל של מתחילים' הוא רומן רומנטי שנון המספר על שרונה, מורה לספרות לבני נוער שמוצאת את עצמה כותבת לעיתון המקומי מדור הורוסקופ ציני.
היא לא מצפה שההורוסקופ שלה יתגשם, היא לא חושבת שהגיוני שהורוסקופ יתגשם, אבל הוא מתגשם, ודווקא זה שהיא כתבה, ולא רק לנויה, חברתה הטובה.
בתחילה היא כותבת רק כדי לעזור לנויה, אך מהר מאוד היא נסחפת לשגרה של משימת הצלה אנונימית, ממש כמו גיבורת־על, אך כפי שהיא לא צפתה שהאיחולים שלה יתגשמו, היא גם לא מצפה לדרכים שבהן הם יתגשמו.
הספר כתוב בלשון מדבר בזמן עבר, ונקרא כמעין יומן ששרונה כותבת ויודעת שיש לה קהל קורא, יש שבירות מדודות של הקיר הרביעי שנוצרו בשביל השפה ההומוריסטית והשנונה של שרונה.
הרומנטיקה בנויה יפה, ואף שלא מפתיעה, היא עדיין עובדת מעולה וכיפית לקריאה.
הדמויות בנויות היטב ומאוד אמינות והשפה שלהן כל כך פשוטה וקולחת, שממש אפשר להאמין שהן כאן, ליד הבית.
עולם התיאורים בספר, פשוט מבריק, חד, שונה, מקורי ומדויק לדמות:
"משפטים התנסחו לי בראש, דחפו זה את זה והציעו את עצמם, רוקעים ברגליים, אבל לא הייתי מסוגלת. לפעמים פשוט עצוב להיות שרונה. 'לפחות יש לך אייפון' פלטתי במקום זה, וכל המשפטים היכו לעצמם על המצח."
"הנמשים שלי נפלו והתפזרו על הרצפה כשפניי איבדו את צבעם."
כמו התיאורים, גם העולם הפנימי של שרונה מלא ועשיר: יש לה תשוקה לספרות שהיא מעבירה לתלמידיה בצורה מרתקת, ומעוררת תקווה שאכן יש מורים כאלה בעולם, יש לה אהבת אדמה וצמחים, יש לה הרבה תזכורות לאהבתה לטכנולוגיה ולמדע בדיוני וכמובן, כתיבה.
היא לא הכי יפה, ולא הכי חכמה, גם לא הכי מכוערת או טיפשה, היא סטנדרטית, כאחד האדם, היא דמות שאין בה יותר מדי מיוחדוּת, יש בה מכל מה שיש לדמות משנית.
וליתר ביטחון יש לצידה איזו 'דמות ראשית' כחברה הכי טובה, כדי שלא נתבלבל: יש לנו באמת עסק עם דמות משנית שהיא הדמות הראשית.
אם תמיד תהינו מה קורה בעולמן של הדמויות המשניות, (ה־DAF־יות), אז רעות וייס הקפידה לכתוב אותו מעולה.
ובגלל שלכל דמות משנית מגיע שני דברים יוצאי דופן כדי להגדיר אותה כדמות, אז לשרונה יש פה וידיים - שני כוחות העל שלה. היא מצחיקה, סוחפת ומרתקת ואף נותנת לי לסלוח על טעויות לשון שכנראה היו גורמות לי לעזוב כל ספר אחר.
כי דווקא בגלל שפת ה'עמך' היא נעשית עוד יותר 'רגילה', היא אף מדגישה את השנינות שלה והציניות שלה. היא משתמשת בשפה מאוד פשוטה עם עידונים 'מורתיים' וטעויות לשון שרווחות אצל מורים במיוחד, ולא רק.
כך שאני תוהה אם הן נעשו בכוונה.
ועדיין, כחובבת לשון מושבעת ועורכת לשון, קשה לי עם זה, כי יש דרכים להשאיר את השפה שפת יום־יום ועדיין תקינה, בלי שקורא ממוצע יבין שיש פה הקפדה על לשון. ועדיין ׳לחטוא׳ פה ושם כדי להעביר לנו באמינות גבוהה את עצם היותה מורה ואדם פשוט.
בחירה מעניינת ומעולה בהעברת הודעות הווצאפ שבין הדמויות שיצאה מעולה בעיניי, ממליצה לכל כותב לקחת את הרעיון הזה אליו.
- - -
אזהרה: אולי ספוילר
אבישג, עורכת העיתון, קלטה משהו לקראת הסוף שתפס גם אותי, היא תמיד כותבת הורוסקופ קשוח למזל קשת, למרות שהיא כל הזמן מדברת שהיא אוהבת את אבא שלה, הרבה יותר משהיא מדברת על שאר דמויות המשנה.
ובהמשך במקום לעזור לחברה שלה ולבן הזוג ולאביה היא כותבת הורוסקופים שמלאים באתגרים, או סתם עצות להשתחרר, בלי באמת לכתוב להם תחזית שתקל על חייהם.
ויש בזה מעין סתירה בעלילה, הרי בתחילה היא כן הקפידה לכתוב לנויה ולעצמה איחולים לחיים נעימים, אבל בהמשך היא משנה גישה כמעט לגמרי וללא היגיון כלשהו מאחורי השינוי הזה.
ההנחה שלי היא שברגע מסוים היא פשוט המשיכה מההרגל ותחושת הכוח ולכן היא כתבה סתם דברים שלא היו קשורים למה שהיא רצתה לתת לחבריה, אבל אם זו הסיבה, אז היא לא עברה לקורא דרך החוויה של שרונה.
ויותר הפריע לי שלא באמת היה הרבה בסיס לכעס של עידו עליה, בתחילה היא כתבה לו הורוסקופ רווי שנאה ולאט לאט הפשירה, נכון, היא לא כתבה לו יפים כמו שכתבה לנויה בתחילה, אבל לא כאלה קשוחים כמו מה שהוא עשה מזה, להפך, הופתעתי מהעדינות של הכתיבה שלה להורוסקופ שלו עוד מתחילה. וזאת בניגוד להורוסקופ של אביה.
ועוד דבר, כל כך הרבה דמויות שם קיבלו הורסקופ, אבל בקושי היו בסיפור, הרגשתי שהייתי צריכה להבין גם את הסיפור שלהם ושיש פה התפצלויות להרבה סיפורים רק דרך קריאת ההורוסקופ של שרונה והשלמות, על חלקם, פה ושם במפגש של הדמויות עם שרונה.
הערה: נראה לי שעד כאן הספוילר.
- - -
על רוב טעויות הלשון 'סלחתי', אבל יותר מכל הציקה לי כמות הסוגריים.
גם ככה בסיפורת סוגריים מיותרים ואין סיבה להכניס אותם ולקטוע איתם את הרצף הסיפורי. הרי אם המשפט שרוצים למסגר צריך להיות שם, אז הוא לא צריך סוגריים, ואם הוא לא יכול להיות שם בלי סוגריים, כנראה שהוא לא צריך להיות שם.
ואפילו על חלק מהסוגריים שלה 'סלחתי', אבל לא על הכמות, רוב המשפטים שבתוך הסוגריים בספר יכולים להישאר שם ללא הסוגריים. והספר יכול היה להיות הרבה יותר קולח בקריאה.
כמו כן, גם בחירת זמן הכתיבה והפניות הקטנות אל הקורא – שהיו עשויות נהדר – ועדיין גרעו מהסיפור בעיניי - הסיפור הפתיע אותי, ריגש אותי והצחיק אותי - אבל כסיפור שבו אני מודעת שזו דמות כתובה.
זאת אומרת, לא חוויתי *עם* הדמות את הכאב, הרוגע, השמחה, השנינות וכל מנעד הרגשות הרחב שהדמות עוברת, חוויתי אותם *על* הדמות, כשאני מחוץ לסיפור.
ועדיין, אולי לפעמים אפשר לקרוא *על* סיפורים ולא חייב להיכנס לתוכם, הרי 'מזל של מתחילים' הוא אחלה של ספר, התרגשתי, הסתקרנתי, נפעמתי, 'נגנבתי', צחקתי בקול ואפילו דמעתי איפשהו באמצע,
אבל יכול להיות שבגלל שלא הצלחתי לעזוב את הספר במשך כמעט יום והעיניים כבר שרפו
ממליצה לקרוא!
מזל של מתחילים/רעות וייס
בחב"ד יש אמירה בשם האדמור "טראכט גוט זיין גוט"
או בעברית: חשוב טוב יהיה טוב.
יותר ויותר אני מאמינה שחלקים נרחבים בפנטזיה הם רק מציאות שאנחנו רוצים לאחל לעצמנו
320 עמודים, הוצאת שתיים
תקציר: שרונה בת הקיבוץ, המורה המאמינה בכול מאודה בכוחה של המילה הכתובה מנסה את כוחה בתחרות כתיבה אנונימית לעיתון וכול זה למען ובשביל תוצאות טובות לחברה שלה ההורסקופ שלה המתחיל להתגשם גם מביא איתו תוצאות פחות טובות
אהבתי: יש דמויות משנה של בעלי חיים מעולות, יש מלא רמזים ורפרנסים מעולמות המד"ב והפנטזיה
וכתיבה שנונה מאוד
פחות אהבתי: משהו בכריכה לא עובד לי
תכלס: מה אתם עדיין פה? מי שממשיך צריך לקנות לעצמו חולצה של מונטי פייתון...
שם: מזל של מתחילים
סופרת: רעות וייס
שנת הוצאה: 2024
הוצאה: שתיים
את "מזל של מתחילים", ספרה הראשון של רעות וייס, בחרה הסופרת הנ"ל לתרגם ל"love at first sign". זהו משחק מילים שנון המחבר את הביטוי השגור "אהבה ממבט ראשון" לנושא הספר שהוא הורוסקופ. אישית אני לא מסכים עם תרגום זה ולצערי עלי לתת לו 0/10.
לגבי הספר עצמו, הוא מושלם. ספר מושלם לחג, לאיסרו חג ולתקופה בין החגים, השבתות והשנים.
את הסיפור מספרת לנו שרון, רווקה בשנות העשרים המאוחרות, הגרה בבית שחם ועובדת כמורה בבית ספר הדמוקרטי המקומי. חייה של שרון נעים בין משפחתה (שחייה לצידה), החברה הכי טובה שלה, נויה (רפתנית שאוהבת לחגוג) והכלב שלה. לשרון חסרה בחיים אהבה, או לפחות ניסיון באהבה. בעקבות טראומת ילדות שכללה את החבר הקרוב לה ביותר שרון מעולם לא הצליחה לפתח אמון או יכולות על מנת לקיים קשר רגשי. מצבה מחמיר כאשר עצב"ז, הלוא הוא אותו חבר מקולל, מופיע מחדש בחייה. מותשת מהחיים ובתקווה לעזור לחברתה נויה, מחליטה שרון לכתוב את ההורוסקופ השבועי במקומון "ביש", בעילום שם כמובן. שרון, בחורה שנונה וחדת לשון מטבעה רושמת תחזיות מצחיקות ומשעשעות. אבל, מה שהפך לכלי בלתי מזיק לעזור לחברה מתחיל לערער את המושבה השקטה כאשר באופן פלא כל מה ששרון כותבת מתחיל להתגשם! עכשיו כאשר יש בידיה את הכוח להשפיע על האנשים סביבה שרון נשבעת לעשות רק טוב! ולמצוא אהבה ולהתנקם במי שעיצבן אותה. לאנשים פשוט לא מגיע הורוסקופ השבוע, נכון?
איזה כיף זה לאהוב ספר. התחושה הזאת שאי אפשר להפסיק לקרוא והרצון הפרדוקסלי לגלות את הסוף ולרצות שהספר לא יגמר באותו הזמן. מבחינתי "מזל של מתחילים" של רעות הוא ספר מושלם. מהי כוונתי? שהוא מצליח לעשות בדיוק את מה שהוא התכוון לעשות. הוא באמת מצחיק ואפילו מרגש. זהו הספר הראשון שקראתי מז'אנר הקומדיה הרומנטית ולכן אין לי יכולת השוואה ליצירות אחרות בז'אנר. אני יכול רק להגיד שבין אסימוב להומרוס רעות וייס מצאה מקום של כבוד בספרייה שלי בתור אחד הספרים הכיפיים ביותר שקראתי עד כה.
למזלה של רעות אני עכבר הכפר בעצמי. מושבניק מהעוטף שסבא וסבתא שלו מקיבוץ עסיסיים (למביני עניין). אני מכיר אישית אנשים כמו שרון, נויה, עידו ועוד. כל פעם שקראתי על משתלת ה"נמש" דמיינתי את המשתלה ליד הגרעין בצוחר. זהו ספר מאוד ישראלי ואותנטי. יש כיף בלקרוא ספר משלנו, בו מכירים כל ביטוי ואזכור. למרות שהספר מלא באזכורים על תרבות הפופ של העשורים האחרונים. ממונטי פייתון עד לרואלד דאל עד שומרי הערים האבודות ו-DND. אם זאת הדבר שמשדרג את הספר הוא ההומר שבו. לדוגמא כותרות הפרקים:
"בשל ביקורו של נפטון בבית הראשון (איזה בית יש לנפטון, נפטון נפטון נפטון נפטון!) צפוי מאורע משמח מאוד בסוף השבוע"
שרון נותנת לנו נקודת מבט משעשעת על עצמה ועל הסובבים אותה. עוד דבר שהופך אותה לדמות קלה לאהוב. אם זאת המקום בו ההומור מרים את ראשו בשיאו הוא כמובן בהורוסקופים השבועיים המופיעים בספר כל מספר פרקים והם מספקים תעלול כתיבה מבריק. ההורוסקופים הינם פאוזה קומית וספוילר.
"טלה: השבוע תעשו סוף-סוף מעשה שדחיתם שנים רבות, ונחשו מה: בסופו – תרגישו הרבה יותר טוב. חבר/ה טוב/ה יסבכו אתכם בצרות של ממש, אבל ביננו, אתם אשמים. ברביעי כדאי לחמם את הבית. למה? כי קר. ראיתם מה זה? תחזית והורוסקופ במדור אחד!"
ככל שהעלילה מתקדמת יותר ויותר אנשים נשבעים שההורוסקופ השבועי שלהם מתגשם. מצב שבמקום להקל על שרון מסבך אותה כאשר היא מגלה שההורוסקופ אכן מתגשם אך לא בהכרח כפי שקיוותה. גם לאחר שסיימתי לקרוא את הספר לא השתכנעתי בכוחה הנבואי של שרון. הסופרת בחרה להשאיר את החלק הזה בספר לפרשנות הקורא. מסיבה זו, אישית לא הייתי קורא לזה ספר פנטזיה אבל אחרים יכולים לפרש אחרת.
אם להיות כנה וביקורתי הייתי אומר ששתי החולשות העיקריות של הספר קשורות לז'אנר ולכתיבה בגוף ראשון. אין ספק למי שאי פעם קרא, ראה או שמע סיפור רומנטי, לגבי זהותו של אהובה העתידי של שרון. הכיף הוא בדרך, אבל בגלל זה יש רגעים באמצע שמרגישים קצת נמרחים. לא כי הם משעממים אלה כי אני יודע לאן זה הולך. אני בוחר להאשים את הז'אנר באופיו הידוע מראש. אם זאת בז'אנר הכתיבה בגוף ראשון אחת הבעיות היא לא בהכרח תנאי, אלא בחירה. מלבד שרון רוב הדמויות די חד ממדיות ואין סביבן הרבה התפתחות או עניין. מי שהכי בלטה אצלה הייתה נויה, החברה הכי טובה של שרון, שעוברת אירוע שמאוד סוטה מסגנון הספר, נכנסת לאיזה סטרס צדדי והופכת לשחקנית רקע. כאמור הדברים הללו לא פגעו מהנאתי מהספר אבל יש לציינם.
לגבי הכתיבה. "מזל של מתחילים" כתוב בצורה שהיא "אין יור פייס ביץ'". כלומר כתוב בשפת דיבור ומכיל ביטויים בלועזית וקללות. לא הייתי קורא לזה שפה רדודה ויש הפרדה ברורה בין המשלב בדיאלוגים לבין רגעי אקספוזיציה. יש אפילו רגעים שבהם אנחנו רואים התכתבות בוואטסאפ שכוללת אימוג'יים, חשבתי שזה חמוד. אבל למי שקללות ודיבור פתוח על סקס מפריע, אז יש הרבה מהשניים. בשלב מסוים של הספר אשתי הציצה מדי פעם לחדר ושאלה אותי בשפת הספר, "הם כבר הז****?".
לי זה לא הפריע והפך את הספר לקל יותר להתחבר אליו כי אני מכיר טיפוסים שמדברים ככה.
לסיכום, ההשוואה שעולה לי לראש היא "מתילדה", אם מתילדה הייתה רווקה ישראלית שחייה במושב בארץ. זהו ספר קסום שלא מכריח את הקורא להאמין בקסם. ספר אהבה מצחיק מההתחלה ועד הסוף. הוא מצליח בכל נקודה שהופכת אותו לספר קומדיה רומנטי. למרות התרגום זהו ספר ישראלי מומלץ לכל.
9/10 כי המורה שלי אמרה שאין דבר כזה ציון מושלם. (אחרי זה היא נתנה 100 לאחיינית שלה).
טריגרים: קללות, אלימות כלפי נשים, דיבור פתוח על מין.
מזל של מתחילים / רעות וייס
על מה אנחנו מדברים בעצם?
שרונה היא מורה צעירה ואהובה בת 29, ביישנית מאוד וסגורה בחיים האמיתיים, סובלת מטראומה שחוותה בגיל התיכון. יש לה חברה אחת מאוד מאוד טובה, משפחה קרובה (כן, גם פיזית) ואת התלמידים שלה. זה הכול. כשעידו, הבחור שפגע בה בתיכון חוזר לחייה, היא מנסה להתאושש ומוצאת את עצמה מנצלת הזדמנות לפרסם בעיתון המקומי של המושב הורוסקופ מומצא בעילום שם, כדי לעזור לחברתה הטובה נויה (המאמינה בהורוסקופים) להתגבר על משבר בחיים שלה. מהר מאוד מתברר שההורוסקופ מתגשם אחד לאחד, גם לנויה וגם לשאר התושבים של המושב. מהר מאוד שרונה וכל אנשי המושב מתחילים להבין שהדברים כאלה לא כל כך פשוטים והעניינים מתחילים להסתבך.
מה חשבתי על הספר?
וואוווווו!!! איזה ספר מעולה, בחיי! אני כל כך כל כך שמחה שזכיתי בו! תודה ל Tamar Gur שארגנה את זה ול Reut Weis שכתבה את הספר ונתנה אותו להגרלה הנוכחית (וגם על ההקדשה הנהדרת שכתבת לי!). אני באמת ממש ממש שמחה שיש לי אותו עכשיו בבית, כי ברור לי שאני הולכת לקרוא אותו שוב ושוב (ושוב, ושוב), הוא עד כדי כך טוב!
למה כל כך אהבתי את הספר? שתי נקודות מרכזיות:
קודם כל, שרונה היא דמות נהדרת. מאוד מצאתי בה את עצמי, אני מאוד דומה לה בהרבה מובנים, ותמיד כיף למצוא את עצמך בדמות שאת אוהבת בספר (כי כאילו, אפשר בקלות גם לשנוא דמויות שדומות לך מדי...). היא מופנמת וביישנית ותמיד מרגישה שהיא לא מצליחה לומר את הדבר הנכון בסיטואציות הנכונות, אבל מרגישה מאוד בנוח עם נויה ועם המשפחה שלה.
למשל: "אתה מוזמן לשבת לידי!!! אתה מוזמן לשבת לידי. אתה יכול לשבת לידי. רוצה לשבת לידי? משפטים התנסחו לי בראש, דחפו זה את זה והציעו את עצמם, רוקעים ברגליים, אבל לא הייתי מסוגלת. לפעמים פשוט עצוב להיות שרונה. "לפחות יש לך אייפון", פלטתי במקום זה, וכל המשפטים היכו לעצמם על המצח.
יש לה יופי של תחביבים - גם קריאת ספרים (כאילו, דה) במיוחד פנטזיה ומד"ב, שזה נחמד לראות, הי קצת גיקית, והיא גם מאוד אוהבת גננות, בתור בת לחקלאים. היא מאוד אנושית, גם בדחיית הדברים שהיא רוצה לעשות וגם במחסום הכתיבה שלה וגם בעוד הרבה נקודות קטנות לאורך הספר. יש לה חוש הומור ציני שמתבטא מעולה בהורוסקופ (אבל קשה לו לצאת במקומות אחרים), וזה תמיד כיף.
הנה דוגמא שממש אהבתי: מזל בתולה - כן, אתם כועסים. גם מזל אריה כועסים. יאללה יאללה. תמשיכו הלאה, במקום להתבשל ולסבול ולגרום לכל סביבתכם לסבול. אתם גם רעבים מאוד בימים אלו, ולזה יש פתרון די מהפכני - תאכלו.
בקיצור, נפלאה!
ובתוך זה, רגע מילה על ההורוסקופ: אני הכי לא מאמינה במזלות, זה לגמרי שטויות בעיני, וזה קצת הדאיג אותי לפני שקראתי את הספר. ועדיין, אהבתי אותו מאוד מאוד, בעיקר כי שרונה עצמה לא ממש מאמינה להורוסקופים ובעיקר צוחקת עליהם כשהיא כותבת אותם. זה פשוט קורע. זה לא הרגיש כמו משהו שכתבה מישהי שמאמינה בהורוסקופים (אין לי מושג אם רעות מאמינה או לא) ונורא רוצה שכולנו נאמין בהם גם, אלא פשוט... סיפור. לגבי המסר מההורוסקופים - מכירים את הסיפור על הזקן הסיני עם הסוס והבן שלו, שכולם כל הזמן אומרים לו "איזה מזל רע" או "איזה מזל טוב" והוא תמיד עונה "נראה"? והדברים מתגלגלים לכל מיני כיוונים כל הזמן? אז כזה. אהבתי, ומסתדר בעיני לגמרי עם הגישה הכללית להורוסקופים בספר הזה.
שנית, ארץ ישראל. שלא כמו ספרים אחרים ישראליים שקראתי, אין פה שום דבר בעלילה שמחייב את הנוכחות של הספר בארץ, למשל כמו חרשתא שמתבסס על מיתולוגיה יהודית, או כמו שומרי הערים שמתבסס על האופי וההוואי של הערים בארץ. העלילה באותה מידה יכלה להתרחש בכל מקום אחר בעולם. מה שעושה את הספר הזה למאוד ישראלי בעיני הוא דווקא הדברים הקטנים: הנופים מרגישים מוכרים, האווירה היא לגמרי אווירה של בית, והאזכורים הקטנים של דברים שונים, ממצב בתי החולים בארץ ועד נטע ברזילי עושים את זה לחלוטין. האמת, אני אוהבת את זה הרבה יותר. כיף לי לזהות את האווירה והסביבה מבלי להרגיש שדוחפים לי את זה בפרצוף. זה סיפור, שפשוט מתרחש כאן בארץ. זה הכול.
אני לא אקדיש לזה נקודה שלמה, אבל חייבת לציין רגע - מאוד שמחתי לקרוא על מערכת היחסים של נויה עם נתנאל. חשוב מאוד מאוד שנושאים כאלה נכנסים לספרים, ומקבלים במה ותשומת לב. זה לא הרגיש כבד בכלל, וזו מחמאה ענקית. נושא חשוב, קשה, כואב - ומטופל בצורה נהדרת ממש. ראיתי את הביקורת של רעות שמועברת שם בסצנה, ואני לחלוטין מזדהה איתה, אם כי הייתי שמחה לראות את נויה כן מתלוננת במשטרה, למרות הכול, כי זה חשוב למען נשים אחרות. אבל ככלל, תת-עלילה קטנה שמתוארת נהדר ומטופל נהדר גם כן.
ובכל זאת, נקודה אחת שלא כל כך אהבתי. כלומר, חוץ מזה שלא ממש חיבבתי את נויה - סליחה! ההתנהלות שלה מול שרונה פשוט מעצבנת. אני מניחה שזו מין חברות כזו שמרגישים מאוד בנוח אחת עם השניה ולכן אפשר להתעלם מהודעות או להיעלם לשבועות, אבל אני הייתי יוצאת מדעתי עם חברה כזאת, ולכן לא סבלתי אותה. היא דמות טובה, וכתובה טוב, אבל אני לא אוהבת את האופי שלה.
מה שבעיקר ("בעיקר", נו שיהיה. זה כל כך מינורי לעומת ההנאה שלי מהספר, ובכל זאת חשוב לי לשים את זה כאן) הפריע לי זה קווי העלילה סביב המזלות. המזל של שרונה מאוד מוזכר, כמובן, וכך גם של נויה ושל עידו (הבחור ההוא מהטראומה של התיכון), ובחלק מהספר גם של שחר וכרמל (מורים מבית הספר) וממש ממש בקטנה גם של ההורים של שרונה. אנחנו יודעים מה המזל של מי בזכות הטבלה שמופיעה בתחילת הספר (ומאוד עוזרת!!) אבל במקרה של רוב הדמויות שם זה פשוט לא מעניין כל כך. זה מאוד מרומז ואגבי, מה קורה למי לפי ההורוסקופ ופשוט לא הרגיש משמעותי מספיק. למה צריך להזכיר שם את תום, אלי, גיא, תמרה ומוטי? אפילו אבישג וההורים של שרונה לא באמת משמעותיים מספיק - קווי העלילה שלהם לא מספיק בולטים ומשמעותיים כדי להכניס אותם לטבלה של המזלות. כל הזמן חיכיתי לקרוא מה קורה איתם ביחס להורוסקופ, כמו ששחר וכרמל היו רלוונטיים רק בחלק מהספר ולא בכולו, אבל כמעט ואין שום התייחסות לנושא.
יחד עם זאת, באמת שמדובר בספר פשוט מעולה. יעידו אישי ואחים שלי שישבו לידי כשקראתי, שכל כמה דקות פשוט התפוצצתי מצחוק והקראתי להם בקול קטעים שמצאו חן בעיני במיוחד. פשוט ספר מצוין. חששתי מאוד שההייפ סביב הספר (המון סקירות מוצלחות!!!) יגרום לי להגיע אליו עם ציפיות גבוהות מדי, אבל וואלה זה לא מה שקרה - כלומר הציפיות היו גבוהות, אבל הוא לגמרי לגמרי עמד בהן. יצאתי מהקריאה מרוצה בטירוף, ועם חיוך ענק על הפנים.
אזהרת מסע
רמיזות מיניות וקצת דיבורים מלוכלכים, לא משהו בוטה מדי. קצת אלימות כלפי נשים בחלק קטן מהספר, כאמור מטופל בעדינות ובצורה יפיפייה.
שורה תחתונה
ספר מצוין עם המון חוש הומור. לכו לקרוא, אתמול!
רעות, מתי את מפרסמת לנו עוד ספר??
"מזל של מתחילים" הוא קומדיה רומנטית במיטבה. ספר כיפי, מצחיק, מהנה וקליל. סיימתי אותו בקריאה אחת ואני בטוח שעוד אחזור אליו.
מיטיבי לכת יזהו רפרנסי pop colture מעולמות הפנטזיה - מבאפי למלחמת הכוכבים, ורק על זה מגיע לרעות שאפו גדול.
הספר, שעם צאתו הפך לרב מכר, יהפוך בוודאות לסרט קאלט. אם חברות ההפקה מבינות עניין, הן כבר מנהלות מו"מ על הזכויות.
אז על מה כל הבאזז?
גיבורת הספר, שרונה, היא ג'ינג'ית רווקה על סף השלושים, בת לחקלאים מגדלי אננסים ועובדת כמורה. שרונה חונכת ילדים שזקוקים להדרכה וליווי, ועושה זאת כדרך לתקן את חוויותיה האיומות מימי בית הספר.
הטראומה האישית שלה מאותה תקופה מלווה אותה גם שנים אחרי, והיא קשורה ישירות בגבר בשם עידו צנעני (או בשם החיבה שנתנה לו "עידו צנעני בן זונה", עצב"ז), גבר אשר מוצא את דרכו חזרה אל חייה לאחר אחד עשרה שנים, כאשר לא ברור מי מהם סולד יותר מהשני.
אל דאגה - הספר אינו דרמה מעלת דמעות, אלא קומדיה רומנטית מצטיינת וככזו, מובטח לנו סוף טוב ומספק, אך הדרך אליו סלולה באינספור פיתולים, כשהמרכזי בהן הוא השתתפותה של שרונה בתחרות כתיבה אלמונית לעיתון הכפר במסגרתה היא מחליטה להמציא הורוסקופ שבועי.
מה ששרונה לא צפתה לגלות הוא...
שמה שכתוב בהורוסקופ שלה...
מתגשם!
רעות הצליחה לשלב דמויות משנה שגונבות משרונה את ההצגה פעם אחר פעם. החל מנויה, חברתה הטובה, הרפתנית והזרמנית, ועד לכרמל המורה החטובה לספורט שמאוהבת במושא אהבתה של שרונה ולא מוכנה לוותר עליו בקלות. כמו כן, שמות הפרקים כתובים כשורה מהורוסקופ ומוסיפים מאוד לחוויית הקריאה.
שאלתי את רעות למקורות ההשראה לספרה, ולדבריה "את רעיון ההורוסקופ קבלתי כשהייתי סטודנטית ועיתונאית ושחקתי קצת עם הורוסקופים בתור סוג של דאחקה. את רעיון הטראומה של שרונה קבלתי מהחיים עצמם, כי אבא שלי היה איש קבע ועברתי המון דירות בילדות, אז "אספתי" הרבה טראומות שליוו אותי שנים רבות. גם אני, כמו שרונה, מורה כתיקון, כדי לעזור לילדים.
מומלץ בחום.