מים שהופכים למים

ביום הוא דוקטורנט לפיזיקה העוסק בעיצוב עצמי של יריעות אלסטיות דקות – תחום מחקר המבקש לגרום לחומר לשנות בעצמו את צורתו. בלילה, או בין מאמר מדעי אחד לאחר, עמרי כהן כותב שירה. עכשיו, בגיל 32, הוא מפרסם את ספר הביכורים שלו, מים שהופכים למים, ספר שירים הנע בין אהבה, בדידות, הומוארוטיקה, חרדה קיומית והמציאות הישראלית של השנים האחרונות.

מים שהופכים למים מאגד שירים שנכתבו לאורך יותר מעשור, אך רובם נכתבו בשנים האחרונות, על רקע מציאות ישראלית רוויית חרדה, מלחמה ואי־ודאות. אף שהספר אינו מחולק לשערים, עולות ממנו שלוש תמות מרכזיות: התעסקות בעצם הקיום האנושי, כמיהה לאהבה וניסיון לשרוד נפשית בתוך הכאוס המקומי. שיריו של כהן מבקשים להעניק צורה מילולית לתחושות חמקמקות, לאותם רגעים שבהם אדם חש שמשהו בתוכו רוחש, אך טרם הצליח לכנותו בשם.

אך אולי הדבר המסקרן ביותר אצל כהן הוא עצם המפגש בין העולמות: מצד אחד, איש מדע העוסק בפיזיקה ובמחקר חומר, ומצד שני, משורר הכותב על אהבה גופנית, כמיהה אנושית ופחד. עבורו, אין סתירה בין השניים. נהפוך הוא, המדע והשירה הם שתי דרכים שונות לנסות להבין את אותו הדבר – העולם ומקומנו בתוכו. גם במחקר שלו, לדבריו, יש השקה מתמדת לאומנות ולעיצוב, והוא אף עובד עם אדריכליות ומעצבות כחלק מעבודתו האקדמית.

מים שהופכים למים הוא ספר הנע בין אינטימיות אישית מאוד לבין ניסיון לגעת בחוויה קולקטיבית רחבה יותר. בין שירי אהבה, התבוננות פילוסופית בקיום ושירים שנכתבו בעקבות השבעה באוקטובר והמלחמה, מבקש כהן להציע לקורא מקום של הזדהות ונחמה. בשנת 2023 זכה בתחרות ״שירת המדע״.