מים שקטים

על מה הספר?

תמר היא מדענית מהמכון לחקר הימים. במהלך בדיקת דגימה שגרתית, היא מגלה ריכוז חריג של אורניום מועשר בקרבת ספינה טורקית שטבעה סמוך לחוף ארבע שנים קודם. היא ממהרת לדווח על הממצאים למודיעין הישראלי, ומגיעה לארז – קצין מודיעין לחיל הים. ארז בהתחלה סקפטי וחושב שתמר קצת מוציאה דברים מפרופורציות, אך ככל שהם מנסים לקבל תשובות – הם מבינים שהתמונה הרבה יותר גדולה, וסכנה מרחפת מעליהם, ואולי מעל המדינה כולה.

מה חשבתי עליו?

הדבר הראשון ששמתי לב אליו בקריאת הספר הוא הכתיבה. הכתיבה של גל פשוט זורמת, דינמית ונהדרת. המשפטים קולחים, הדיאלוגים אמינים, זה בדיוק איך שאני אוהבת לקרוא ספרים.

כבר בפתח דבר של הספר אנחנו צוללים לסצנה שמרגישה כמו מספר מתח. צוללת, לילה, מהנדס עם תוכנית סודית… נכנסתי לאווירה תוך כמה שורות, ואחרי שעה וקצת גיליתי שסיימתי כבר חצי ספר (מדובר בספר די קטן במימדים שלו, ורק 255 עמודים).

הספר הוא רומן מתח, ומשלב בין התפתחות היחסים בין תמר וארז – שבנויה באופן הדרגתי, אמין ועדין, לבין העלילה עצמה של הניסיון להתחקות אחר מקור האורניום ומציאת פתרון למצב. בהרבה ספרי ריגול יש שרשרת של פעולות ומבצעים, קרבות של יריות ומרדפים. כאן לעומת זאת מסגרת העלילה היא די מצומצמת, סיפור אחד עם התחלה וסוף. כמו שכתבתי – מדובר בספר יחסית מינימלי, קטן מימדים ולא הרבה עמודים, אבל הוא מספיק בהחלט.

בשלב מסויים הייתי בטוחה שעליתי על הטוויסט אבל מתברר שטעיתי לגמרי, ולמרות שחלקים מסויימים מהסוף היו צפויים – עדיין נותרו לי הפתעות.

הספר ישראלי מאד. זה מתבטא באווירה, החגים (חנוכה, פסח), באיזכור של מיקומים (חיפה, בדיחות על עתלית), התייחסות למצב הבטחוני, והדיאלוגים – “אני קסל”ר,” הוא החזיר לו בציטוט גבעת חלפון משלו, “קצין סלטים ראשי”. אבל הדבר הכי ישראלי בספר כנראה הוא ההתייחסות המפורשת לגופים שונים במדינה והצורה בה הם עובדים. אצל האמריקאים הכל לפי הספר, אבל אצל הישראלים הכל עובד בשיטת חבר-מרים-טלפון-לחבר, עוקפים נהלים, הכל חפ-לף. לפעמים זה טוב, ולפעמים זה ממש גרוע, אבל ככה אנחנו הישראלים… יש משהו בספר הזה שנותן תחושה של בית. גם אם אנחנו אנשים שונים עם נטיות פוליטיות שונות, בסוף אנחנו עם אחד שגר במדינה אחת על כל היתרונות והחסרונות שבה.

עוד משהו שאהבתי: באחת הסצנות, תמר וארז משתמשים בטלפונים ניידים מסוג אריקסון ומתרגלים הקלדה מהירה עם הלחצנים שלו. לרגע אחד לא הבנתי למה הם משתמשים בטלפון כל כך ישן – עד שקלטתי שהספר מתרחש ב2002, והסופר אכן דאג לדייק בכל הפרטים כראוי. בכלל, נראה שהיה מאחורי הספר הזה תחקיר עמוק מאד. כמובן שאני לא מבינה מספיק בתחום בשביל לדעת אם הדברים שכתובים בו מבוססים על דברים אמיתיים או לא, אבל זו התחושה שהוא נותן.

למי שמחפש רומן-מתח מרתק ומותח אבל במידה, לא גדוש פעלולים אבל בהחלט סוחף, עם כתיבה נהדרת והמון המון ישראליות – הספר הזה יתאים לכם מאד.

טריגרים ותכנים רגישים

יש קצת יריות, רצח ודברים של ספרי מתח. אין פירוט גרפי אלים. אחת הדמויות המשניות נפצעה במלחמה בעבר ואיבדה יד.

יש רמזים לזוגיות מתעללת בעבר.

יש סצנה של קצת הטרדה מינית בתחום האפור (הגיבורה לא ממש יודעת מה היא רוצה ולא בטוחה איך להגיב) – סצנה מעולה, אגב.

בהמשך יש סצנת מיטה ממש לא מפורטת, הרוב fade out.

הוצאת כנרת זמורה דביר | 255 עמ’ | ספטמבר 2024