מי שטוב לו ושמח כף ימחא

מִי שֶׁטּוֹב לוֹ וְשָׂמֵחַ כַּף יִמְחָא
מִלִּים: דַּתְיָה בֶּן דּוֹר, לַחַן: עֲמָמִי
וְגַם
מָה אוֹמְרִים כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת?
מִלִּים וְלַחַן: דַּתְיָה בֶּן דּוֹר an>
סֵפֶר נוֹסָף בַּסִּדְרָה “שִׁירִים מְצֻיָּרִים” מֵאֵת דַּתְיָה בֶּן דּוֹר.
אִיּוּרֶיהָ הַנִּפְלָאִים שֶׁל אֵלִית אַבְנִי־שָׁרוֹן מִצְטָרְפִים לַשִּׁירִים
הַמֻּכָּרִים וְהָאֲהוּבִים, הָעוֹבְרִים מִדּוֹר לְדוֹר, וְהַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה