זהב (מספרת הסיפורים - ספר 1)

זהב - מאריסה מאייר

דואולוגייה: מספרת הסיפורים

תרגום: יעל אכמון

כתר, 2024, 496 עמ'.

ז'אנר: נוער בוגר - על גבול המבוגרים, פנטזיה, ריטלינג.

את הספר הזה התחלתי בסביבות שבוע הספר שעבר, אבל אז קיבלתי ספר לסקירה ובגלל שהייתי ממש בהתחלה שלו ולוקח לי זמן לקרוא (כי הילדים והחיים ויש לי זמן בעיקר בשבתות..) החלטתי לעצור ולחזור אליו מתישהו בעתיד, ובכן, העתיד הגיע 😝

🌾🧵🪙

מה אתם יודעים על לילות ירח מלא?

אני הכרתי רק אנשי זאב..

אתם מכירים את אגדת שר היער?

אני לא הכרתי.

את אגדת בת הטוחן אתם בטח מכירים.

הספר הזה הוא שילוב של שתי האגדות יחד.

וגם מי שמכיר את אגדת בת הטוחן, זה סופר פה בצורה מעניינת ושונה:

זירלדה בת 18 וידועה בכפר שלה כשקרנית גדולה, אף אחד לא מאמין לה.

היחידים שאוהבים אותה (למעט אבא שלה) אלו הילדים שמכירים אותה מביה"ס כסייעת הכיתה שלהם.

ליל ירח מלא אחד כששר היער יוצא לצוד היא שומעת קולות מחוץ לבית ובניגוד לכל הגיון יוצאת לבדוק מה קורה, היא עוזרת לשתי בנות טחב להתחבא מפני שר היער ומשקרת כדי להציל אותן.

היא אומרת לשר היער שהיא יודעת לטוות זהב מקש. איכשהו הוא מאמין לה ומחליט לקחת אותה לארמון שלו ולכלוא אותה עם קש למשך הלילה, ממש כמו באגדה המקורית, רק בשילוב האגדה על שר היער עם שינוי ניכר בשתי האגדות.

תופתעו לגלות מי זה מר גולד, זתומרת גילד, מר גולד הוא ממקום אחר 😜

🌾🧵🪙

ממש אהבתי את זרילדה, היא טיפוס ציני ולא פראייר והיא עוקצת אישה ממורמרת שהן לא סובלות אחת את השניה:

"רק שתדעי," הוסיפה זרילדה, "שאדלהייד היא עיר מקסימה מלאה אנשים מקסימים. אבל אני מסכימה איתך שעדיף שתתרחקי משם. אני לא חושבת שתשתלבי."

(עמ' 264)

🌾🧵🪙

למדתי משהו חדש מהספר הזה:

עד עכשיו הכרתי רק את הביטוי - תשוקה לוהטת. מסתבר שיש גם תשוקה לוהבת.

🌾🧵🪙

דברים שהפריעו לי:

יש 2 דמויות של אמא ובת עם שמות דומים (לוריין וליינה בהתאמה) וזה היה קצת מבלבל בהתחלה.

🌾🧵🪙

מבחינה טכנית:

הספר מחולק לחודשים לפי לילות ירח מלא שבהם המסך יורד ושר היער יוצא לצוד נשמות טועות.

טריגרים ותכנים:

חטיפת ילדים, רצח ילדים, אלימות ותיאורים גרפיים (כולל תיאור של רוחות רפאים שנראות כמו ברגע מותן, כמו למשל אזמל בעין)

יש סצנת מיטה אחת לא גרפית, אבל עם לבישת בגדים אחרי.

שורה תחתונה:

הספר קצת יותר מקריפ ממה שאני רגילה, אבל הוא לא צרם לי יותר מידיי, למרות היותי אמא לילדים קטנים (יש בספר רצח וחטיפה של ילדים קטנים).

עתידות: יתכן שתזמזמו בקרוב "פלאי פלאים יראה המלך..."

תמיד הוקסמתי מסיפור עוץ לי גוץ לי, ובאותה הנשימה חשבתי שיש בו שני דברים לא הוגנים. הראשון: המלך באגדה מרושע לחלוטין, למה בדיוק בת הטוחן נישאת דווקא לו? השני: עוץ לי גוץ לי מסייע לה, אבל מוצג בתור הרע שבסיפור, ואף נענש. (בואו נבחר להתעלם מכל הקטע של "בנך הבכור"...)

ואז הגיע הספר "זהב".

וואו איזה ספר. מרתק, אכזרי, מקורי... מעין אגדה אפלה – מאד – שלוקחת את סיפור עוץ לי גוץ לי והופכת אותו על הראש. זה בהחלט לא ספר לילדים.

זרילדה – שם נוראי שגרם לי כל הזמן לחשוב "גריזלדה" – היא בת הטוחן שקוללה באהבה עזה לצרות ולהמצאת סיפורים. יש לה עיגולי זהב בעיניים, ותושבי הכפר בטוחים שהיא מביאה מזל רע לאן שלא תלך. בדיעבד, הם לא רחוקים מהאמת.

מעשה נמהר של טוב לב מסבך את זרילדה בצרות שלא ברא השטן – ובתשומת ליבו של שר היער, ששם את השטן בכיס הקטן. הוא מזמן אותה לארמונו כדי שהיא תטווה לו קש מזהב, ותוכיח לו שלא שיקרה כשאמרה שזה המתת שלה.

מכאן העלילה הולכת ומתפתלת ביד אומנית, הסיפור מתמלא בטוויסטים שרובם לא צפויים, וכמובן: מיודענו עוץ לי גוץ לי מגיע, וזוכה לעדנה מחודשת ולטיהור חלק מהעוול שחולקת לו האגדה המקורית.

הספר מרתק ומקורי וייחודי וקשה להפסיק לקרוא אותו. דמויות המשנה לא מאד מפותחות, אבל הדמות של גילד – עוץ לי – מקסימה ממש, ומערכת היחסים הנרקמת בינו לבין זרילדה היא מרגשת ועדינה ויפיפייה. האכזריות בספר קשוחה ולא מרחמת, והיו חלקים שהיה לי קשה איתה. לא מבחינת התיאורים, אלא כי מריסה מאייר לא מפחדת ללכת עד הסוף. בעידן הפוסט שבעה באוקטובר, להגיד שזה טריגרי זה אנדרסטייטמנט.

מאחר שידעתי שזה הספר הראשון מתוך שניים, לא התאכזבתי מסופו, שעוצר בנקודת אמצע שכזו. למזלי, בשבוע הספר רכשתי את שניהם, כך שלא תהיה לי ברירה אלא לעבור בקרוב לספר ההמשך "קללה".

הספר עב כרס, והעדפתי לקרוא את רובו דווקא בדיגיטלי בעברית. הוא הנעים לי חלק מהזמן בממ"ד (וחלק מהזמן הנעים לי חרשתא, שגם עליו אכתוב סקירה בקרוב.)

התרגום נפלא. זורם ומשובח וטבעי לחלוטין. יעל אכמון עשתה עבודה מדהימה והפליאה לתרגם את שמות היצורים, המקומות והמיתולוגיה מבלי לאבד את אווירת הקסם והכישוף והאימה.

ומילה על הכריכות של "זהב" ושל "קללה": הן ממש ממש יפות, עם הלקה הסלקטיבית והענפים המטאליים. כל הכבוד לכל העוסקים במלאכה ב"כתר". ואיזה כיף לי שיש לי ערימות קש אצל השכנים מגדלי הסוסים שלי, שאיפשרו לי לשחק בצילומים משל הייתי ילדה קטנה שמתלהבת מ... זהב.

בנימה אישית, גם אני כתבתי אגדה למבוגרים עם טוויסט אפל, שבתקווה תצא לאור בחודשים הקרובים; והאכזריות בספר גרמה לי לשקול מחדש את האכזריות בטרילוגיה שלי. עוד לא יודעת לאילו תובנות הגעתי, אבל יהיה מעניין לערוך אותה עכשיו, אחרי שקראתי את זהב.

זהב / סטפני מאייר

תרגום: יעל אכמון

הוצאה: כתר, מרץ 2024

496 עמודים