מקום בעולם

אדם שבוחר לעסוק בחינוך הוא כנראה אדם מאמין. אדם שמאמין בבני אדם, ביכולת שלהם לחולל שינוי, לעצב מציאות ולצעוד בדרכים חדשות. אדם שאינו מרפה, גם כאשר האמונה והחלום נקברים תחת אבק השגרה והיום-יום, גם כאשר הזיעה הניגרת ממליחה את העיניים וקשה לראות את הדרך.

כמנהל תיכון ״ברנקו וייס״ ברמלה בחמש השנים האחרונות כתבתי שורה ארוכה של מכתבים למורים. מכתבים ומילים של חינוך, שביקשו לתת עומק לחוויה, אופק לעשייה, משמעות לעבודה. בספר זה, שבו רוכזו עשרות קטעים מתוך המכתבים, מתאספים יחדיו סיפורים, תובנות, מחשבות, רגשות, לבטים, געגועים, עצב, שמחה, כאב ואושר. כל שיש בחינוך. כל שיש בחיים בכלל.

על פניו זהו סיפור מקומי של בית ספר אחד קטן ברמלה, אבל במובנים עמוקים יותר יש כאן, כך נדמה לי, סיפור רחב בהרבה של רבים-רבים בחברה הישראלית. נדמה לי שגם מי שאינו עוסק בחינוך ימצא במילים אלה טעם ומשמעות. לשמחתי, ראינו ברכה בעמלנו, ומדי בוקר, אל מול עינינו המשתאות, זכינו לראות את עופות החול ממריאים; מתנערים מעפר ומבקשים לגעת בשמים. היש תמונה יפה מזו בעולמנו? היש עבודה אחרת שמעניקה חוויה אשר מתקרבת לחוויה מכוננת זו?

מקום בעולם הוא אוסף ייחודי של מכתבים והגות חינוכית שנכתבו בדם לבו של מנהל בית ספר שביקש, יחד עם צוות מחנכים מסור, ליצור לתלמידיו מקום בעולם ולהוביל אותם למקום טוב עוד יותר, ובאמצעותם את החברה הישראלית כולה. סיפורים אישיים ודילמות חינוכיות, לצד קטעי ספרות העולם ומחשבה יהודית, משרטטים יחדיו תפיסה חינוכית מקורית אשר צמחה מתוך דיאלוג עמוק עם סביבתה, וכל אלה הם שהופכים את הספר הזה למסמך רב-ממדי, מחכים ונוגע.

בית הספר התיכון ״ברנקו וייס״ ברמלה הוא בית ספר ייחודי שמבקש להעניק הזדמנות נוספת לבני נוער שנשרו ממסגרות החינוך האחרות. בית הספר התפרסם בסרטו של בן שָני ״תיכון ההזדמנות האחרונה״ במסגרת התוכנית ״עובדה״.