נונה ומחק האוויר

״מַקְסִים וְאִינְטֵלִיגֶנְטִי רִגְשִׁית.״
ווֹל סְטְרִיט ג'וּרְנָל

״סֵפֶר נֶהְדָּר, מָלֵא חוּשׁ הוּמוֹר, מְתִיקוּת וְאַהֲבָה.״
רוּתָה קוּפְּפֶר, הָאָרֶץ

״מַבְרִיק בֶּאֱמֶת.״
שַׁי צֵלֶר, מָקוֹר רִאשׁוֹן

״כָּתוּב הֵיטֵב, מְאֻיָּר נִפְלָא וּמְגָרֶה לִקְרִיאָה וּלְמַחְשָׁבָה.״
מוֹר אָסָאל, לָאִשָּׁה

״נוּנָה הִיא דֻּגְמָה מוֹפְתִית לְכוֹחָם (הַחִיּוּבִי) שֶׁל מִלִּים וּמַעֲשִׂים.״
דָּוִד רָפּ, הָאָרֶץ

נוּנָה לֹא יְכוֹלָה לַעֲצֹר אֶת הַמִּלָּה שֶׁכָּל הַזְּמַן בּוֹרַחַת לָהּ מֵהַפֶּה.

טוֹב שֶׁיֵּשׁ לָהּ מַחַק אֲוִיר, שֶׁאֶפְשָׁר לִמְחֹק אִתּוֹ מִלִּים שֶׁמִּתְחָרְטִים עֲלֵיהֶן.

מִצַּד שֵׁנִי, טוֹב שֶׁיֵּשׁ לָהּ גַּם אֶת גִּילִי, שֶׁאֶפְשָׁר לְהַגִּיד לוֹ הַכֹּל, אֲבָל מַמָּשׁ הַכֹּל, בְּלִי לִמְחֹק כְּלוּם.

אוֹרִית גִידָלִי וְאַיָּה גוֹרְדוֹן–נוֹי, יוֹצְרוֹת הַסֵּפֶר הָאָהוּב נוּנָה קוֹרֵאת מַחְשָׁבוֹת, חָבְרוּ שׁוּב כְּדֵי לְסַפֵּר עוד עַל נוּנָה, הַגִּבּוֹרָה שׁוֹבַת הַלֵּב שֶׁלֹּא מַפְסִיקָה לַחְקֹר וְלַחְשֹׁב. סִפְרָן הָרִאשׁוֹן בַּסִּדְרָה הָיָה רַב–מֶכֶר, תֻּרְגַּם לְשֶׁבַע שָׂפוֹת, וּבָהֶן אַנְגְלִית וְסִינִית, וְזָכָה לְשִׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם.