נותרתי מאחור

"עד כמה טרגי היה בשבילי להישאר מאחור משום היותי בת לנישואי תערובת, בשעה שכל חברי, מורי, כל עולמי כולו - נעלמו, נשלחו לגורל בלתי ידוע. אולי הדבר נשמע פרדוקסלי, מוזר ומעוות, אבל לי היה קשה עד אין־סוף להיבדל מן השאר, להיות יוצאת דופן."

קרלה גרבוֹבסקי נולדה בברסלאו שבגרמניה בנובמבר 1928, בת יחידה לגרטרוּד הנוצרייה ולפריץ היהודי, שלימים היה לחזן. בשלב מוקדם יחסית בימי השלטון הנאצי, כאשר הפקידו הוריה את הבחירה בידיה, קשרה קרלה בת התשע את חייה עם הקהילה היהודית.

קרלה, שנחשבה בעיני הרשויות הנאציות בת תערובת (Mischlingskind) הייתה עדה המומה וכואבת לגירוש יהודי ברסלאו, החל משנת 1941, ליעד לא־ידוע במזרח אירופה. היא השתדלה לעזור למגורשים כמיטב יכולתה, והרגישה נטושה כשכל חברי קהילתה גורשו והקשר עימם נותק, בעוד היא נותרה עם הוריה מאחור בברסלאו.

ואולם מעמדה לא הגן עליה לאורך זמן, ובשלב האחרון של המלחמה נאלצו קרלה ואביה פריץ לרדת למחתרת ולהסתתר כדי לחמוק מגירוש.

בספר קרלה מספרת את סיפורה בגוף ראשון בסגנון מלא רגש ומודעות ומזהה מוטיבים בסיפור חייה, כמו חרדת הנטישה שפיתחה בזמן השואה.