
נקודת ההתכה
"איך זה קרה? תלוי מהיכן מתחילים לחקור. לנו זה קרה כשיום אחד החל לרדת הגשם. אצלנו הוא לא התחיל בטפטוף עדין אלא התחיל חזק ואז התגבר. חף מרחמים. היינו בתוך הבית, והתקרה החלה לטפטף. אחר כך היו בועות ואחר כך נקודות כהות שחורות. רטיבות מולידה פטרייה. זה קרה בכל פינה. לא היה לאן לברוח. אי אפשר לתקן את זה, אמרו בעלי המקצוע, עד שהגשם ייפסק ויהיה יותר יבש. לא אטמתם את הגג. האם היו רגילים לאנשים שהתקמצנו, טעו, שכחו? הם לא נזפו בנו או התפלאו. הם פשוט הסבירו מה אפשר ומה אי אפשר. ביובש."
בעדינות, פיוטיות, סבלנות וחוכמה יוצאת דופן מספרת אסתי הלפרין מימון את סיפורו של זוג ישראלי מצליח ומוצלח, שביום אחד מגלה שהבית – אותו בית שבו התגאה – נפלש, קרס והתפורר. מי אשם? האחד או השני? מי ששכח או מי ששכח להזכיר? ומה בדיוק האשמה? עצימת עיניים? שאננות? חטא היוהרה?
על המחברת
נקודת ההתכה הוא ספרה השלישי של אסתי הלפרין מימון, פסיכולוגית קלינית, מחברת שמיטה (כנרת זמורה, 2017) ותחת השפעה (שתים, 2022).
ספר מרתק המזמין את הקורא למסע עומק נפשי אנושי, תוך חשיפת המורכבות והעומק שמאחורי מערכות יחסים וזהות עצמית.

לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
"נקודת ההתכה" הוא ספר אמיץ. פשוט אמיץ.
לא מובן מאליו לכתוב ולפרסם ספר שאינו מיינסטרים. שאין בו גיבור או גיבורה הנלחמים ברוע או מתאהבים בניגוד לציפיות, אלא גוף ראשון רבים.
אנחנו.
לא מובן מאליו לכתוב ספר על דמויות שאיננו יודעים את שמם, איך הם נראים או על העבר שלהם. רק את ההתחבטות שלהם עם עצמם למול דירת גן שקרסה ומייצגת בכך את חייהם. החלום ושברו בדמות ספר, וזה לא פחות ממצוין.
אז על מה הספר?
זוג בוגר מבוגר קנו, בנו ושפצו את בית חלומותיהם. לאחר שנים של 'הסתפקות' במגורים בפריפריאליות שעוטפת את תל אביב, גידול ילדים חצופים וכפויי טובה, מרדף אחר קריירות, תהילה, יוקרה וסמלי סטטוס, הזוג מחליט לחגוג את הצלחתו - והרי אין תאורה טובה יותר לרגע הניצחון מהקנאה הזוהרת של אלו המתחפשים לחבריהם, לא?
הזוג רוכש דירת בלב תל אביב.
מתעלם מההומלסים, הלכלוך וריח הזיעה וצואת הכלבים שלא נאספה ובונה גג ענק ויוקרתי. הם מעצבים את דירת החלומות המעוטרת בכל ה'פרסים' שצברו וקטפו לאורך השנים, ולאחר עבודה מפרכת מול הקבלן, הם נושמים לרווחה כשהם מתהדרים בהצלחתם.
מה רבה פליאתם כשהבית קורס עם בואו של החורף. הגג מעולם לא נאטם כנדרש, והפסלים היקרים, תקליטי האספנות והספרים הנדירים הופכים לעיסה של חלומות מתים, מתובלים בשמחה לאיד של חבריהם.
הזוג חוקר את הגג החבול ומאתר חומר איטום, קבלה, ג'וינט ותחתונים סקסיים. את מי שימשו ולמה? הם יוצאים לחקירה.
כשהגג קורס, הוא חושף את כל מה שהוסתר עד כה, וכמובן שמדובר באנלוגיה מושלמת למערכת היחסים של הזוג אשר נחשפת לפרקים וחושפת טפח אחר טפח מחייהם הכביכול זוהרים.
הרי בסופו של יום, אפשר להחליף, לשפץ, לצבוע ולנקות את החיצוני, אבל את הפנים? אותו קשה יותר לשנות?
כפי שכותבת אסתי בעצמה -
"לא הפכנו לאחרים. הפכנו, אם כבר, יותר ויותר לעצמנו. שקענו בנוחות רכה יותר, השחזנו עוד יותר את הקצוות שגם כך היו מחודדים."
שאלתי את אסתי על ההשראה לספרה, ולדבריה "אני מושפעת מאירועי החיים של אנשים בסביבתי הקרובה וכן במה שעבר על כולנו כחברה וכאנשים פרטיים בתקופה האחרונה וקרב אותנו למצב שבו הערנות לשבריריות החיים כפי שאנו מכירים אותם הולכת וגוברת."
שאלתי את אסתי האם היא עובדת על ספר חדש, ולדבריה "כן ולא. אני תמיד מהרהרת ברעיונות לכתיבה ומנסה חלק מהם, אבל אף פעם לא יכולה לדעת מראש מה יוותר רעיון לא מפותח ומה יתגלגל להיות ספר. לפעמים זה גם מטעה, אני עובדת על משהו הרבה זמן וגונזת אותו ואז משהו שלא ראיתי בו הרבה פוטנציאל מפתיע בכוח שלו לגייס אותי לכתיבה. כך קרה לי גם עם 'נקודת ההתכה'."
לסיכום, מסע מאתגר, מעניין ומשתלם.
יצירה ששווה לקרוא ואין לי ספק שגם תתהדר בקרוב בפרס או שנים.
מומלץ בחום.
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (: