נתראה אתמול
ספר מרתק לחובבי רומנים רומנטיים עם נגיעות מדע בדיוני, המשלב הומור, מתח ורגש.
הוספת ביקורת
ביקורות
טריגרים בסוף הסקירה.
בארט (לא סימפסון, תודה ששאלתם.) בלום היא נערה בת 18 שזה עתה החלה את לימודיה באוניברסיטה. היא רוצה לשים לעצמה מטרה – ליהנות יותר מהאוניברסיטה כי החוויות שלה מהתיכון לא משהו. ביומה הראשון כל הדברים שרק תרצו – משתבשים לה – החל מראיון לעיתון של האוניברסיטה, שותפה לא רצויה, וכלה בקורס שהיא לא בטוחה שהיא רצתה לקחת – פסיכולוגיה. מה שמוביל אותה למפגש בלתי צפוי עם בחור בשם מיילס כשר אוקונטו. ואז שניהם נלכדים בלולאת זמן שבו הם צריכים לגלות למה ובעיקר איך יוצאים ממנו.
אני רוצה קודם לפתוח בקריאה נרגשת כלפי הסופרת: השקעת כל כך הרבה בפיתוח דמויות, לא יכלת לתת לנו סיום בשביל לוסי? היא נראית לי הבחורה שהכי צריכה הפי אנד יותר מבארט. חוץ מזה, כל החשודים הרגילים שהייתם מצפים שיופיעו בקלאסיקת לולאת הזמן מופיעים – להתעורר אתמול בבוקר ובחזרה לעתיד, אבל עם זאת, גם מוזכרים סרטים תקופתיים (לא הולך להרוס לכם איך ולמה. תקראו ותגלו!) ומוזכרים כמה דברים שקשורים לתרבות הפופ שלנו.
וכמובן – בארט עצמה זוכה לפיתוח דמות מדהימה וכך גם מיילס. למרות שזה ספר רומנטיקה צעירה, הוא לא לגמרי נקי אבל אני מסתדר עם זה. מה שכן, העלילה עבדה ממש טוב וממש לא הפריע לי הפלוט טוויסט בשלושת הפרקים האחרונים (מה זה? תקראו!) והדמויות פשוט היו מצחיקות, מפתיעות, ומיוחדות במינן. נתראה אתמול, חברים?
והכריכה של הספר - מ ע ל פ ת!!!!!! עבודה נהדרת!
סך הכול: זה ספר שמועמד לתואר הספר הטוב ביותר של 2025. אחד משלושת הספרים שמועמדים לתואר, אגב. מי הם השניים האחרים? חכו, עוד לא הגיע הזמן לסכם את השנה! יופי של ספר.
טריגרים ותוכן רגיש: בדידות, חוויות מיניות גרועות, בריונות בתיכון, רמיזות מיניות (ולבסוף סצינת מין מחוץ למסך ועוד כמה), להט"ב.
נתראה אתמול מאת רייצ'ל לין סולומון
תרגום: שי סנדיק
עריכת תרגום: שירי צוק
הוצאת אריה ניר, 2025
#אלה_סוקרת_הספרים
התחלות יכולות להיות קשות. הניסיון הזה, לפתוח דף חלק, ללא טעויות ולעשות את הדברים אחרת מלווה אותנו כשמנסים להתקדם הלאה וליצור מציאות טובה יותר.
לבארט הייתה תקופה קשה בתיכון והיא בונה על האוניברסיטה להתחלה חדשה. הבעיה? היום הראשון שלה הוא התרסקות טוטאלית. והיא נאלצת לחזור עליו שוב ושוב, כשהיא נתקעת בלולאת זמן. ואיכשהו, האדם היחיד שחווה איתה את הקושי הוא מיילס, בחור ביישן, שהיא לא חיבבה מהרגע הראשון...
ליבי יצא אל בארט. הקושי שלה נגע בי וכך גם כל מנעד הרגשות שהיא חוותה לאורך הסיפור. נהניתי לקרוא על החיבור שלה עם מיילס, על התפתחות מערכת היחסים ביניהם ועל הדרך שלה להתמודד על האתגרים שניצבו בפניהם. התעלומה שליוותה את הסיפור הייתה מסקרנת ואהבתי את סגירת המעגל בנושא.
תיאור לולאת הזמן היה בלתי אחיד. קראתי לאורך הסיפור על מספר גבוה של חזרתיות, אך לא היה פירוט של מה שקרה בכל לולאה ולולאה. בעיניי היה עדיף לפרט בהרחבה, גם אם זה בא על חשבון מספר הלולאות. באופן אישי, לא אהבתי את הפתרון של הסופרת לבעיה - הרגשתי שהיה יכול להיות סיום יצירתי יותר.
לא מדובר בספר נוער קלאסי. הוא שונה ואחר, בעיניי עמוק יותר, עם אלמנטים של פנטזיה וקצת מדע. ההתמקדות היא בצד האנושי ובמערכות היחסים המעניינות עם דמויות המפתח. גם הרקע היהודי של הדמויות הראשיות הוסיף תבלין של הזדהות לעלילה.
זהו סיפור סוחף ומלא בתובנות, על התבגרות, על התבוננות וראיית האחר לעומק. הוא מלמד אותנו לא למהר לשפוט את האדם שמולנו ולנסות לשתף פעולה כדי לפתור בעיות בדרכים יצירתיות.
הצעת הגשה: לצד דונאטס מתקתק.
אלה סוקרת הספרים גם באינסטגרם
https://www.instagram.com/ela_booksreviewer
על הספר
בארט בלום מתחילה את היום הראשון באוניברסיטה מלאת תקווה ורצון להשתנות ממי שהייתה בתיכון, והאמת שדווקא היום לא מתקדם זוהר במיוחד: בארט מגלה שהנמסיס שלה מהתיכון שובצה איתה באותו חדר, בחור בשם מיילס אוקומוטו שלומד איתה בשיעור פיזיקה משפיל אותה, היא לא מצליחה להעביר רושם טוב בראיון לעיתון המערכת, וכקינוח אומלל היא גורמת לאסון שהורס מסיבה.
אז, מה עוד ניתן לעשות חוץ מללכת לישון ולפחות לסיים את היום? לא הרבה. רק שבארט מגלה שהיא קמה שוב ושוב לאותו היום - ה21 בספטמבר, אותה תדהמה על פני השותפה החדשה, אותה שיחה מאמה ובת הזוג שלה, אותה תקרית משפילה וכן הלאה. בארט מגלה שגם מיילס היהיר והמרגיז תקוע באותה לולאת זמן, ואחרי משבר קצר היא מבינה שאין לה הרבה ברירות חוץ מלשתף פעולה ולצאת מהתסבוכת.
מה חשבתי במהלך הקריאה
טוב, איזה ספר מצוין! היו לי ציפיות די גבוהות ממנו והוא ממש עמד בהן בכבוד.
מדובר בספר נוער בוגר (או יותר נכון YA) שמשלב רומנטיקה ואלמנט מדע בדיוני של מסע בזמן/לולאת זמן.
אנחנו לא מבזבזים זמן ומיד אחרי היכרות ראשונית עם בארט ומעבר על היום הראשון הספר מציג את עניין הלולאה, וזו בחירה מוצלחת כי גם ככה לאורך הספר אנחנו רואים וריאציות שונות של היום ולומדים להכיר את בארט לעומק, גם אם הרושם הראשוני הוא שמדובר בדמות צינית שלא לוקחת כמעט שום דבר ברצינות חוץ מכמה מטרות ספציפיות במיוחד שחשוב לה לממש כבר בתחילת הפרק החדש בחייה.
אהבתי את הכתיבה ממש. בלי קשר לעובדה שהספר היה סוחף מאוד, יש בו גם חשיבה לעומק ברוב האסקפטים כמו לדוגמא אירוע שבארט נחושה שיתקיים אבל הוא אמור להתרחש רק ב22 בספטמבר, מה שנותן לה תמריץ לצאת מהלולאה חוץ מהסיבות המובנות מאליהן, או אם ניקח את מיילס כדוגמא שעל פניו פשוט מוצג כדמות הפוכה מבארט, אבל לאט לאט נפתח לנו כדמות ובסופו של דבר אנחנו מגלים את הקונפליקטים שלו.
אני אדבר על הדמויות גם כי כבר התחלתי להזכיר את העניין אבל גם כי בכל זאת בהתחשב במהות הספר עליהן הפוקוס נמצא - לגבי דמויות המשנה: הן לא ממש מפורטות ועמוקות אלא יותר נמצאות בשביל לקדם את העלילה וכמעט לא מתמקדים עליהן. אבל לעומת זאת בארט ומיילס פשוט נהדרים, שניהם כתובים נפלא ובצורה אמינה. בארט צינית ושנונה, או לפחות כך היא מוצגת בהתחלה, לפעמים זה מתאים יותר ולפעמים פחות אבל זו רק השכבה הראשונה שמוצגת לנו והיא לא האישיות שמתחת לכל ההגנות שבארט בנתה לעצמה, מיילס לעומת זאת עצור, מחושב, וקפדן, או בקיצור ההיפך הגמור מבארט, מה שמוביל אותי לנקודה הבאה - הרומנטיקה והטרופ.
זה אמנם לא ספר שמוגדר כרומנטי אבל יש בו חלק חשוב של רומנטיקה, הטרופ הוא כמובן שונאים לאוהבים אם כי ה"עוקץ" של הטרופ נעלם די מהר ומערכת היחסים הופכת להיות משהו מקסים וחמוד, היו פה ושם קטעים שהרגשתי קצת חוסר עקביות בהתנהגות של בארט ומיילס במערכת היחסים לעומת איך שהם מדברים על הנושא אבל לא ברמה של להתייחס לקשר כמשהו מביך או מוזר.
שנדבר על האלמנט המד"בי? אני מודה שנהניתי מאוד ממנו בעיקר בגלל הביצוע, אבל אני אפריד בין ההתייחסות של הקונספט עצמו להתנהגות של הדמויות, כי בכל הנוגע להשפעה על העלילה ההתנהגות הרגישה לי אמינה, ונעה בסקאלה ההגיונית של רגשות לנוכח המצב, וכן, יש יותר מכמה סיטואציות נהדרות שבארט/מיילס או שניהם יחד פשוט מנצלים את המצב מה שמוביל לסצנות לא פחות מנפלאות. מבחינת הלולאה עצמה - סולומון פתרה את עניין המסע בזמן לא רע, ואני אתן לכם לקרוא ולהבין לבד, אבל! לא ברור למה מלכתחילה האירוע התרחש + פרט שהוא ספוילר, זה בהחלט משהו שתהיתי לגביו. ואם הייתי צריך לתרץ לעצמי, ובכן, זה חור.. אבל כאמור, בכל זאת אהבתי את הרעיון והביצוע.
טריגרים ותכנים רגישים
נשיקות ומזמוזים, סצנת יחסים די מפורטת, בדיחות גסות ואזכורים מיניים, אזכור לחוויה מינית לא בריאה - ובעקבות זה הטרדה ובריונות, סמים (התמכרות), תאונה, קצת קללות.
לסיכום
אז נתראה אתמול, ספר YA משובח שממש סחף אותי ומצליח להישאר מעניין למרות שהרעיון הבסיסי כבר יחסית מוכר, מומלץ לגילאי סוף תיכון ומעלה (לפי התכנים הרגישים שמפורטים) וכמובן למבוגרים חובבי הז'אנר - ספר התבגרות עם מערכת יחסים מתוקה ויותר מקורטוב של מדע בדיוני.
תודה שקראתם:)