סומה

כבר מאות בשנים נחשב הסומה לאחד הכמוסים שבסודות חכמי קדם. זהו צמח מקודש בעל סגולות נדירות, שהפיקו ממנו שיקוי חיים וסם מעורר הזיות ששימש בטקסים הינדים סודיים, וכן נודעה לו משמעות דתית עמוקה ומופלאה שרק מתי מעט הורשו לבוא בסודה.

תחום זה הילך קסם על מלומדים וחוקרים רבים, אולם אלה התקשו, חרף חשיבותו הרבה, לזהות במדויק את מינו של צמח הסומה או להסיר את מעטה המסתורין שבאמצעותו הוסתר מעיני העולם.

ספר זה, שמביני דבר הכתירוהו כ"מבריק", "נועז" ו"מעורר השתאות", נחשב לאבן דרך בחקר הסומה. דיוויד ספס כתב מחקר מעמיק ומרתק היונק ממקורות רבים – מהמנונים קדומים, מספריהם של חכמי הקבלה, מכתבים עתיקים העוסקים באלכימיה וממחקרים בני ימינו, ופותח צוהר לעולם פלאי וטמיר.

ספס מוכיח בספרו כי השפעתו של טקס הסומה ההודי-ארי חלחלה לאירופה ולאסיה וטבעה את חותמה על תרבויות רבות וכי אפשר לראות בטקס את המפתח לאלכימיה ולקסם, לשמאניזם, לרפואה ולפסיכולוגיה של ימי קדם.

על יסוד כל אלה ספס טוען כי הסומה הוא הגשר בין מסורות אזוטריות מזרחיות ומערביות וכי גלומים בו סודות אין חקר הנוגעים להווייתו של האדם ולקשריו עם העולם ועם היקום כולו.

בספר מוצגת גם אחת מתגליותיו של ספס, שלטענת החוקרים היא בבחינת פריצת דרך של ממש – זיהוי מין הצמחים שמהם הופק משקה הסומה, ידע שאף בימי קדם היה נחלתם של יחידי סגולה. ספס מוכיח כי הדברים אמורים בלילך אדום (areficun obmuleN), בלוטוס ההודי המקודש וכן בזנים של שושנת המים (aeahpmyN).