סוסי בר

"שמענו גם על הצינורות שהתקינו בתוך הבתים המפוארים במזרח, אבל לאף אחד במערב טקסס לא היו כאלה, ורוב האנשים, כולל אמא ואבא, חשבו שחדר רחצה בתוך הבית זה רעיון נתעב ומגעיל. "בשם אלוהים, מי ירצה מחראה בתוך הבית?" שאל אבא".

יש לי חיבה מיוחדת לספרים על אמריקה .

לא אמריקה הנוצצת, ההוליוודית, אמריקה של ניו יורק ואל-איי,

אלא אמריקה של המרחבים העצומים, של ההתיישבויות המרוחקות,

אמריקה של שנות העשרים והשלושים והארבעים, אמריקה של עוני ושל נדודים,

של מאבקי הישרדות,

ובדיוק כזה הוא הספר 'סוסי בר.'

סוסי בר מגולל את סיפורה האמיתי לחלוטין של לילי סמית, אישה חד פעמית,

שנולדה בחווה קטנה בטקסט, ובגיל חמש עשרה בלבד יצאה לבדה למסע של ארבעה שבועות, רכובה על סוסה, כדי להפוך למורה ברד לייק, אריזונה.

לילי תהיה מורה, מאלפת סוסים, מגדלת בקר, לוחמת צדק, נהגת, טייסת, רעיה ואמא. היא תגור בערים גדולות כמו שיקגו ופיניקס ובחוות עלומות ומבודדות בלב המדבר. היא תעבור טרגדיות, ותשרוד הונאה גדולה. היא תנדוד ברחבי אמריקה, ותהפוך לאגדה מקומית.

המחברת, ג'נט וואלס, היא שכתבה את רב המכר "טירת הזכוכית'. לילי סמית הייתה סבתה של המחברת, אם אמה רוזמרי, וקריאת סיפור חייה נותן זוית נוספת להבנת אישיותה של רוזמרי, האם הלא שגרתית (שלא לומר מופרעת) ב'טירת הזכוכית'.

בקיצור, אני מאוד אהבתי, וממליצה.

ואסיים בציטוט נוסף: "מה שאבא לא הבין זה שלא משנה כמה הוא שונא את העתיד או פוחד מפניו, העתיד יגיע, ויש רק דרך אחת להתמודד איתו: לעלות לסיפון."

כמו התמונה על הכריכה, כך שזורות בספר אחת לכמה פרקים תמונות אותנטיות שכאלה, שנותנות הצצה מעניינת על הדמויות ומזכירות שאכן הדברים קרו, אולי לא באופן מדוייק, שכן למרות שהספר כתוב בגוף ראשון, המחברת למדה על הדברים מאמה ששמעה את הדברים מאמה. בקיצור, זהו סיפורה של הסבתא. 

אני תמיד אוהבת לבדוק איך נקרא הספר בשפת המקור. הרבה פעמים התרגום של השם הזוי ולא קשור לשם המקורי. הפעם, מאוד קשה לי לומר אם המסר עבר בשם, נראה לי שלא.

בתרגום מילולי, מדובר בסוסים שבורים למחצה, הכוונה היא סוסי פרא שאולפו חלקית. הסיבה שלדעתי זה כל כך חשוב היא שהכוונה כאן היא לאו דווקא לסוסים, אלא לחלק מהדמויות החשובות בספר.

מי שקרא את הספר טירת הזכוכית של אותה הסופרת מכיר את סגנונה הקולח, והיא בהחלט יודעת לספר סיפור. אם בטירת הזכוכית היא מספרת על חייה וחיי משפחתה, כאי היא מספרת את סיפור חייה של סבתה.

הספר פותח בשנות ילדותה של לילי ושני אחיה הצעירים. גם כאן כמו בטירת הזכוכית המסוגלות ההורית כפי שרובנו חווים אותה, קצת מוטלת בספק. אבל לילי היא ילדה חזקה שהופכת לצעירה חזקה ולאישה חזקה אף יותר. המון העצמה נשית, ובל נשכח שמדובר בראשית המאה העשרים. היא מתנהגת באופן שונה מהנשים באותה התקופה, וחיה את חייה באופן שהכי מתאים לה לצד מאבקים באיתני הטבע, ברשויות ובטרגדיות. 

 נולדים ללילי שני ילדים, והבכורה שבהם היא אמה של ג׳נט. למי שיקרא את הספר הזה לפני טירת הזכוכית, תינתן פרספקטיבה אחרת בקריאת הספר הבא. למי שכמוני מכיר את טירת הזכוכית (כולל את הסרט המצויין שנעשה על פיו), לא ממש יופתע שכך הם פני הדברים, הכל נראה לגמרי הגיוני אם לשפוט על פי העתיד לבוא.

כך או כך מדובר בספר מצויין בעיניי, נחשפתי לצורת חיים אחרת, לסגנון אחר של הורות. לילי היא אישה מעוררת הערצה, על אף שאינה חפה מטעויות ומחסרונות.