ספר יום הדין
קיוורין אנגל, סטודנטית צעירה להיסטוריה באוניברסיטת אוקספורד של המאה ה-21, חשבה שהיא מוכנה לחלוטין למסע בזמן אל המאה ה-14. היא בילתה שנתיים מחייה בלמידת השפה והמנהגים: היא למדה לרכוב ולבצע את עבודות הבית המקובלות; היא קיבלה חיסונים כנגד כל המחלות הנפוצות, ונאמר לה שננקטו כל אמצעי הבטיחות האפשריים. אך הדברים אינם מתרחשים על פי המתוכנן, וכשמשברים דומים מכים בעבר ובעתיד, קיוורין מוצאת את עצמה מנותקת מנקודת המפגש שלה ללא דרך חזרה. בעוד חבריה נאבקים להצילה בתנאים בלתי צפויים, מגלה קיוורין, בתקופה של אמונות תפלות ושל אימה, שהיא נהייתה מלאך של תקווה באחת משעותיה הקודרות ביותר של ההיסטוריה.
ספר יום הדין, שכתיבתו ארכה חמש שנים, הוא הישג סיפורי כביר. קוני ויליס שואבת מהבנתה את הטבע האנושי כדי לברר סוגיות נצחיות כרוע, סבל ומקור כוחה של הרוח האנושית הבלתי מנוצחת.
"רומן מהמם שמכיל סבל וגם תקווה... יצירתה הטובה ביותר של אחת הכותבות הטובות ביותר בתחום המדע הבדיוני." the denver post
"יצירת מופת... זהו מדע בדיוני שאינו דורש מהקורא ידע מיוחד. כל שהוא מבקש הוא סבלנות. הקוראים שייתנו לגב' ויליס לקבוע את הקצב יזכו בגמול מלא." new york times review of books ג'רלד ג'ונס
על המחברת
קוני ויליס היא סופרת מדע בדיוני אמריקנית. זכתה בין היתר באחד עשר פרסי הוגו ובשבעה פרסי נבולה. בשנת 2009 היא הוכנסה למוזיאון היכל התהילה של המדע הבדיוני בארצות הברית. היא ידועה בעיקר בזכות סדרת "נוסעי הזמן מאוקספורד". ספרה "ספר יום הדין" שזכה בפרסי ההוגו, הנבולה והלוקוס הוא הראשון בסדרה.
ספר מרתק לחובבי מדע בדיוני והיסטוריה, המשלב מסע בזמן עם חקירה עמוקה של הטבע האנושי.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
סיימתי בהלם את הספר, הוא חזק נוגע ולא מרחם עלינו.
ההבטחה - מוצג כספר מדב ואמנם יש בו מסע בזמן אבל זה שולי ודעתי האם נחשב למד''ב חלוקה לא בטוחה כי כן עוסק הרבה באפיצות ובשנה אליה נשלחה בטעות. לא יודעת
עולם - נע בין 2055 בה יש מגיפה - דומה לקורונה שלנו - הרבה פלאשבקים, הרבה מושגים מוכרים. (בספר וויליס חשבה שארהב לא תטיל סגרים כי היא מאפשרת מידי אז היא טעתה...)
עלילה - ב2055 הסופרת נתנה תחושה של בלבול הכל מהיר ולא ברור
לבין 1348 בה התחילה המגיפה השחורה- סיפור מאוד עוצמתי נוגע ללב
כמו כן הסופרת נתנה תחושה גם של בלבול אבל גם של עומק רגשי, קשר משמעותי הרבה יותר.
עניין האמונה חזר הרבה בספר - המחלה לא באה כעונש אלא פשוט נמצאת, איפה האל במצבים האלה וכו', כאישה דתיה המאמינה בהשגחה פרטית היה לי קשה עם זה.
דמויות - הדמויות הראשיות הן עמוקות ורבודות והשאר מאוד ברקע ופלקטיים.
זרימה - שני שליש ראשונים קוראים לאט ובשליש השלישי טסים מהר.
סהכ ממש אהבתי את הספר. תודה
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
