ספת התרבות

הפסיכואנליזה והעולם התרבותי שסביבה קשורים בקשר שאינו ניתן להתרה, מזינים ומעצבים זו את זו, מתדיינים ביניהם ומנהלים שיח של ביקורת הדדית. במובן מסוים אפשר לומר שהפסיכואנליזה לא נולדה כתחום אלא כמרחב בין-תחומי. לא תיתכן תובנה פסיכואנליטית "טהורה" שאינה כוללת השקפות עולם חיצוניות לה, מטען תרבותי והקשר חברתי ופוליטי. באותה מידה, דומה שאין כמעט בנמצא יצירת תרבות מערבית ועכשווית שאינה מציגה ביטוי כלשהו של שיח עם תובנות פסיכואנליטיות.

עשרת המאמרים המכונסים באסופת המאמרים הנוכחית מציגים קשת רחבה של נושאים ומגוון שיטות מחקר ודרכי התבוננות בין פסיכואנליזה לבין גופי ידע ותרבות אחרים. חוקרים צעירים לצד חוקרים בעלי מוניטין פורשים בפנינו פרספקטיבה רחבה של האנליטי בתוך התרבותי-חברתי ושל התרבותי-חברתי בתוך האנליטי.

הכותבים מתייחסים למגוון רחב של נושאים בשלושה תחומים: ספרות, חברה ופילוסופיה. הבאתם בכפיפה אחת מגלה מארג מורכב של קשרים ונקודות השקה ביניהם, החל בניתוח יצירות ספרותיות, עבור בעיסוק בחברה הישראלית, בצרכנות ובקפיטליזם, וכלה בניסוח פרשנות חדשה לתיאוריות פסיכואנליטיות מרכזיות דרך גישות פילוסופיות שונות.

הנושאים הנחקרים בספר: בתחום הספרות: הרוזן החצוי של איטלו קאלוינו (מירב רוט), חירות של ג'ונתן פרנזן (שלומית ידלין-גדות), אהבה מאת קלריס ליספקטור (דנה אמיר); בתחום החברה: פסיכואנליזה ומעורבות חברתית (אורי הדר), אלימות מקובלת חברתית (אפרת אבן צור), מלחמה ומגדר (גילי לויתן), רגש האשמה בחברה קפיטליסטית (עודד גולדברג); בתחום הפילוסופיה: פסיכולוגיית העצמי מפרספקטיבה פנומנולוגית (מירה הורביץ), הזדהות השלכתית מפרספקטיבה הגליאנית (אליס מיה קינן), והשפעתו של ברגסון על תפיסת הזמן של ביון (אביאל אורן).