עד מתי שצריך

עד מתי שצריך - אליסף בוק

הוצאת קינמון

קראתי את הספר מרותקת. מרותקת, חומלת וכועסת. הרגשתי שבכל שלב בקריאה יש בי כמה רגשות ותחושות של סקרנות וציפייה.

הרגשתי שאין בספר מילה אחת מיותרת. העלילה מהודקת, כל מילה ומשפט מדודים, זה לא קורה לי הרבה עם ספרים. ניכר שכל מילה באה מהלב ממש. הספר מבוסס על סיפור אמיתי ועל ניסיונו של המחבר והאמת הזו מורגשת בטקסט.

הספר פותח בסצנה בה אלי, הדמות המספרת, בא לבית משפט לתת עדות אופי עבור חניך שלו בעבר, שרון, כיום נשוי ואב לילד. כבר מהפתיחה מבינים שמשהו השתבש, משהו לא טוב קרה, אבל אנחנו לא יודעים מה, קודם עלינו להכיר את הדמויות והרקע שלהם.

"כל החיים אנחנו בהתמודדויות, בדרך כלל גם חוזרים שוב ושוב על אותן טעויות, אבל אסור לנו לחשוב שאנחנו באותה הנקודה. אנחנו תמיד תמיד נמצאים במקום אחר, גבוה יותר…" עמ' 96

אלי מספר לנו על תחילת דרכו החינוכית בארגון הנוער אופק, המכין את בני הנוער לשירות משמעותי וערכי בצבא. לתוך הקבוצה שלו הוא מתבקש לצרף את שרון הנמצא בהליך פלילי בעקבות דקירה שביצע.

שרון לא נותן אמון באף אחד, הוא מגיע מבית קשה יום, מצב סוציו אקונומי נמוך ועם קשר רעוע עם הוריו.

אלי בונה את מערכת היחסים איתו לאט ובזהירות, עם אכפתיות, סבלנות ואהבה אמיתית. היה מרתק לקרוא על ההתפתחות של שרון מילד זועף, אלים וחסר ביטחון לילד דומיננטי, כריזמטי ומוביל וכן על ההתפתחות של אלי כמדריך ודמות בעלת השפעה. כמובן שהיו עליות וירידות לאורך כל הדרך.

הכותב הצליח כל כך לחבר אותי לתהליך של שרון, למקד אותי בדמות שלו, שלרגע שכחתי שמצפה לי שבר גדול של הדמות בהמשך ושבעצם הפוקוס הוא לא רק על שרון אלא גם על אלי כמדריך ואדם.

עד מתי מדריך מלווה את החניך שלו? תומך בו ועומד לצידו? עשור לאחר הפגישה הראשונה שלהם, אלי מתבקש לתת עדות אופי. הוא כבר לא מדריך אלא מרצה באוניברסיטה, הוא לא יודע מה שרון עשה אך הוא מוכן להתייצב לצידו. שוב. כשהוא מגלה מה הסיבה משהו בתוכו מתערער. על הדרך שלו, על האמון שלו באנשים, על הערך של הנתינה והעמידה האינסופית לצד שרון והשאלה אם זה שווה את זה.

"... השיטה הבסיסית לעבוד עם סיפור דרך ששיננת - אם אתה לא יודע איפה אתה, אם התברברת ואתה לא מוצא את הדרך ולא זוכר מה כתבת, נסה להיזכר בנקודה האחרונה שאליה הגעת, שבה היית בטוח בעצמך." עמ' 151

היה מרגש לקרוא על העמידה של אלי לצד שרון לאורך כל הדרך, את הזמינות, הנחישות והאמונה באדם כאדם למרות הכל. אלי היה עבור שרון הנקודה הבטוחה וזה היה מרגש ומעורר השראה. אני בטוחה שהספר הזה ילווה אותי עוד זמן מה.

קריאה נעימה!

אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, האם בהכרח עליך להאמין גם שאפשר לתקן?

דומני שהתהייה הזו היא לוז הספר ולבו.

אבל רגעעע, אל תברחו!

זה ממש לא ספר שחוטא בדיוני פלסף מייגעים.

בכתיבה מרתקת, בספר שנגמע בשלוקים גדולים, אנחנו מתוודעים לאלי הצעיר שבקושי יצא לעולם המעשה וכבר מוצא את עצמו מאותגר לשמש כאב ואם לנער שדרכו סלולה ...לעולם הפשע.

אנחנו מלווים שנתיים מחייו של האיש הערכי והנפלא הזה, חווים איתו את חווית המילואים הראשונה, תחילת ההורות, אתגרים תעסוקתיים, אבל כל אלו הם רק תפאורה לעיקר.

ליבת הספר היא מערכת היחסים המדהימה שנרקמת בין אלי לשרון, והפיכתו של שרון מעבריינון לאדם ערכי ובנוי לתלפיות.

אני לא יודע איך עובד הקסם הזה, אבל הסיפור עם כל המוני הפרטים שלו - כיף לקריאה. אני מתחיל לקרוא, ו... אופס מגלה שקראתי עשרה פרקים בלי לצרוך זמן מסך או כל טרדה אחרת (לא יודע איך זה אצלכם, אצלי קריאה כזו זה כבר דבר נדיר).

זה לא ספר מתח, אבל כל הזמן יש רמת עניין.

כשהגעתי לשלב מתקדם בספר, התחיל להציק לי משהו שראיתי בו דפוס חוזר ונשנה.

יש בעיה, היא נפתרת. החיים מזמנים אתגר נוסף, ו...הופ שוב יש פתרון שעובד.

זה מתוק, זה כייפי. אבל האם באמת כך זה נראה בחיים?

בעיה, הה?

אבל הספר כדרכו, מיד המציא לי פתרון.

אי שם לקראת הסוף, פתאום הדברים מתחילים להסתבך. פתאום לא הכל נראה ורוד.

והסוף עצמו?

בכלל הופך על פניו את כל הקו שנראה לכל אורך הספר.

בקיצור, ממש אבל ממש נהניתי מקריאת הספר הזה.