עוצר נשימה #5 - עוצר נשימה

זמן קצר אחרי תחילת הספר החמישי בסדרת הקומיקס "עוצר נשימה", ניק, בן 18, מפתיע את בן זוגו צ'ארלי בחדר המוזיקה בתיכון, מחבק אותו חיבוק דוב לכבוד יום הולדתו ה־16 ומעניק לו מדליה שמספר גילו מתנוסס עליה בגאון. כשזה האחרון מזדעזע מהמחשבה שהוא יצטרך לשאות אותה לאורך היום, הוא מנסה להמתיק את רוע הגזרה ושואל אותו: "אני יכול לפחות לקבל נשיקת יום־הולדת"? בתגובה, השניים נסחפים לסצנת נשיקה נועזת, שנקטעת באחת בידי צ'ארלי שמרגיש בשלב מסוים שהיא הלכה כמה צעדים קדימה מדי.

האירוע הלכאורה־מינורי הזה הוא מעין סיפתח לסוגייה שתיעסק בהרחבה לאורך הספר, שמעזה לראשונה לגעת ב"פיל שבחדר" ממנו ניסו להתעלם בארבעת הספרים הקודמים: חיי המין המתפתחים של ניק וצ'ארלי וכיצד נראים איבוד בתולין בקרב צעירי דור ה־Z. 

סדרת הספרים "עוצר נשימה", שזכתה להצלחה פנומלית בישראל ובעולם, כיכבה עשרות רבות של שבועות ברשימת רבי המכר של "הניו יורק טיימס" וזכתה גם לאדפטציה לסדרה מצליחה בנטפליקס, סובבת בעיקרה סביב צ'ארלי, הומוסקסואל מחוץ לארון, וניק, שחקן רוגבי שבספרים הקודמים יצא מהארון כביסקסואל. מקיפים אותם דמויות נוספות, ביניהן אל המזדהה כטרנסית, טאו, חברו של צ'ארלי ובן זוגה של אל, טארה ודארסי המנהלות מערכת יחסים לסבית ואיזק המזדהה כא־מיני.

עם תחילת הקריאה בספר הנוכחי כמו באלו הקודמים, מתברר כי הכוח המשמעותי ביותר של "עוצר נשימה" זו האומנות של אוזמן לשלב בין האיורים למלל ולתת לקורא, צעיר כמבוגר, אפשרות להרגיש חלק מהחוויה והתחושות האופפות את הדמויות. בין אם מדובר במבט בעיניים, המגע הזהיר, הפרפרים בבטן, ההתכתבויות בצ'אטים ברשתות החברתיות ובמקרה הנוכחי גם הלחץ סביב קיום יחסי מין — כל אלו מצליחים להרכיב פסיפס מרתק ואותנטי אודות אהבה צעירה ומודרנית שמנסה לפלס את דרכה דרך ההתמודדויות של הדור הצעיר.

בשונה מספרים להט"ביים אחרים לנוער, שרובם ככולם סובבים סביב הסוגייה הלהט"בית גרידא — יציאה מהארון, היכרות זוגית וניהול מערכת יחסים חד־מינית על שלל התמודדויותיה — אוזמן מחליטה לקחת את העלילה כמה צעדים קדימה ולשזור בה גם התמודדויות נפשיות. ההתמודדות העיקרית היא של צ'ארלי, שבספרים הקודמים התברר כי חווה אאוטינג (הוצאה של אדם מהארון) קשוח, שהביא לידי הצקות וחרמות מצד תלמידים בחטיבת הביניים, למערכת יחסים עם בן־זוג נצלן ושהסתיימה בהפרעת אכילה חריפה שפיתח, ובספר הקודם אף נשלח למכון סגור לבריאות הנפש למשך מספר שבועות. 

התמודדות זו נראית גם באחת הסצנות הראשונות בספר הנוכחי, כשצ'ארלי עומד מול ארון הבגדים שלו בניסיון לבחור בין שתי חולצות  — טישרט צמודה או סוודר רחב — עמה ילך למסיבת יום הולדתו. בזמן ההתלבטות, הוא נראה דרך האיורים כמי שמסתכל על גופו הערום בתסכול ומנסה לכסות בידיו את הסימנים של הפגיעות העצמיות שלו. תחושות אלו מלוות אותו (ואת הקוראים) גם בהמשך הספר, כשהשאלות אודות קיום יחסי מין עולות בתדירות גבוהה וצ'ארלי נלחץ מהרגע בו יצטרך להוריד את חולצתו ולחשוף בפני ניק את גופו הרזה והמצולק, בחשש שיעזוב אותו ו"יגעל" ממנו, כלשונו.

התחושות הללו מוכרת לצעירים רבים, לרבות אלו מהקהילה הלהט"בית — גם אם אינם סבלו מהפרעות אכילה — המכירים על גופם את מודל הגוף הקשוח בקרב חלקים מהקהילה (שלא פעם גם זולגים לחיים האישיים בדרישה למצוא בן זוג "שרירי" או "גברי"), אל מול אלה שלא עומדים בסטנדרטים הללו ומרגישים מנודים. בספר, במהלך די מבריק, צ'ארלי מחליט להתגבר על הפחד שלו באמצעות שיחת וידאו עם ניק בו הוא נראה ללא חולצה, בניסיון לשבור את הקרח באופן ראשוני, והדבר החשוב ביותר — לחשוף בפניו את הפחד שלו. 

נקודה נוספת ומעניינת לא פחות, היא הניסיון של אוזמן בספר הנוכחי שלא ליפול בפח בניסיון להגדיר מערכת יחסים חד־מינית על בסיס זו הסטרייטית, קרי להגדיר את תפקידי בני הזוג על בסיס ה"אישה" ו"הגבר". בשונה מן הספרים הקודמים, בהם היה בבירור נראה כי צ'ארלי היה על תקן "העלמה במצוקה" וניק "האביר על הסוס הלבן", דווקא הספר הנוכחי עושה עם צ'ארלי חסד כשבאחת הסצנות ניק מפחד מסרט אימה וקובר את פניו בגופו של צ'ארלי, או כשניק עצמו מביע חששות משלו אודות איבוד הבתולין. על אף שמדובר בסצנות די־קצרות שלא מתקרבות להוות חלק ארי מהעלילה, יש חשיבות רבה לכך שהדמות שנתפסת כארכי־גברית ושרירית מוצאת נחמה ומפלט דווקא אצל הגבר הצעיר וחסר־השרירים שמגונן עליו.

על אף שהספר, כמו סדרת הספרים עצמה, הוא יחסית הימור נמוך לרבות בשל עלילתו הסוחפת והעובדה שרובו מקושט באיורים העולים על כמות המלל בצורה ניכרת ודואג — כמו בספרים הקודמים — שלא להראות תוכן גרפי מיני או אלים ובכך מתאים את עצמו גם לקוראים צעירים, אין ספק שיש בו חשיבות גדולה. 

בין אם באמצעות מתן תמיכה לצעירים לצאת מהארון, בייצוגים שונים של משיכות מיניות, בהתמודדויות נפשיות ולהט"ביות ובהבנה שאין צורך להתכחש או להתבייש בהן (ולדעת לבקש עזרה בעת הצורך) לצד תמונת מראה אודות כיצד מיניות בריאה נראית ומהו המקום הבריא והנכון לאבד בו את הבתולים. ולמעשה, לתת דרור למחשבה ולהגיע להבנה שלמרות כל ההתמודדויות הכרוכות בלהיות להט"ב בעולם הנוכחי, ניתן להיות קוויר — ועדיין להיות מאושר ולחיות חיים טובים. 

***

"עוצר נשימה 5" / אליס אוזמן, כנרת זמורה דביר, 336 עמודים