עידן הניצחון

"אנחנו לא התחלנו את המלחמה הזאת, אך תחת הנשיא טראמפ, אנחנו מסיימים אותה. המלחמה של איראן באמריקנים הפכה לפעולת התגמול שלנו נגד האייתוללה שלהם וכת המוות שלו. אמריקה הייתה זקוקה לנשיא ה־47, לוחם שתמיד מציב את אמריקה תחילה, כדי למתוח סוף־סוף את הקו לאחר 47 שנות תוקפנות איראנית. הוא הזכיר לעולם, כפי שעשה פעם אחר פעם, שלהיות אמריקני משמעותו משהו בלתי שביר. אם אתה הורג אמריקנים, אם אתה מאיים על אמריקנים בכל מקום על פני כדור הארץ, אנחנו נצוד אותך ללא התנצלות וללא היסוס, ואנחנו נהרוג אותך"

במשך עשרות שנים הממסד הצבאי האמריקני הידרדר לקראת קריסה מוסדית מוחלטת. כוח הלחימה הגדול והקטלני ביותר בתולדות האדם הפך למעבדה פרוגרסיבית להנדסה חברתית, משותק על ידי תקינות פוליטית, ריקבון בירוקרטי ומעגל אינסופי של מלחמות נטולות יעד ברור. בזמן שהאסלאמיזם ואימפריות עוינות בחנו את גבולות העולם החופשי, האליטות בוושינגטון היו עסוקות בהתנצלויות ומחוות פיוס. האם מנהיגי העולם החופשי שכחו כיצד לנצח? האם המערב נידון לדעיכה חסרת מעצורים?

בנקודה הזו הגיע פיט הגסת', קצין חי"ר לשעבר שמונה לשר ההגנה והגיע לוושינגטון בכוונה ברורה לתקן את כל העוולות שראה בשנותיו מחוץ לממסד – כשהוא מתחיל בשינוי שם המחלקה שתחת פיקודו בחזרה למחלקת המלחמה. באוסף הזה של נאומיו החיוניים ביותר, שר המלחמה מאבחן את המרכיבים המדויקים של התמוטטותה הצבאית של ארה"ב ומספק את התרופה הבלתי מתפשרת. החל מטיהורו האגרסיבי של הממסד הפרוגרסיבי בפנטגון ועד להגנה נטולת פשרות על הברית בין ארה"ב לישראל, הגסת' מתווה חזרה ברורה אל אתוס הלוחם שרומם את אמריקה לגדולתה.