פסח

סיפור חייו של צעיר ירושלמי שנלחם על חייו בלידתו, בימי מלחמת השחרור, בן למשפחה מוותיקי הארץ, שעלו ארצה באמצע המאה התשע־עשרה. סיפור חיים שמהלכיו בלתי נצפים מראש.

צעיר זה מאבד בזה אחר זה את אימו בעת לידתו, את סבתו, את אביו ואת דודתו, האחרונה שטיפלה בו ושהוא טיפל בה.

נסיבות חייו כיוונו ומיקדו אותו לעזור לאנשים שבהם נתקל, ולא תמיד עזרה זו עמדה בכללי החוק והמשפט.

קורות חייו משובצים בתיאור סביבת החיים שבה גדל: בירושלים האהובה והקטנה בשנים שלפני מלחמת ששת הימים; ברחבי אירופה ובארצות הברית; ולבסוף בקהילת קודש במיאמי, שעל חוף האוקיינוס האטלנטי.

במהלך חייו, מתגבש במוחו הרעיון להקמת גלעד לציון הטוב המועט שחווה בילדותו בקרב חבריו ובקרב משפחתו, ובייחוד בחג הפסח שנחוג מדי שנה ברוב טקס, ושכבר בלידתו החלו סדקים להיחרץ בו במפגשו עם מציאות החיים, מציאות שבתוכה משובץ הטוב במינונים שוליים, גם אם רצון טוב אפף מציאות זו, אך לרוב לא הצליח להגיע לידי מימוש.

בדרכו להקמת הגלעד, השקיע סכום עתק – שהגיע לידיו בדרך לא דרך – כדי לממן את הקמתו. במהלך דרכו זו גם פגש פנים אל פנים את אימי השואה…

הביטוי היידי "אַ מֶענְטְש טרַאכְט אוּן גוֹט לַאכְט", משמעותו בהקשר זה – "האדם מתכנן ואלוקים מגלגל אותו כרצונו", ובא לידי ביטוי במאורעות חייו.