צופן הישראליות

״תמיד היינו שרוטים, ועודנו כאלה״

את לוחות הברית שנושא פרופ' גד יאיר בספר הזה הוא לא קיבל מאלוהים במעמד הר סיני. הוא קיבל אותם מעם ישראל, בראשית המאה המאה העשרים ואחת. עשרת הדיברות שלו הם לא ציוויי מוסר ודת העומדים בבסיס היהדות אלא עשרת קווי האופי העיקריים של הישראליות. במקום ״לא תגנוב״ – ״לא תצא פראייר״; במקום ״כבד את אביך ואת אמך״ - ״בוז להייררכיה״; במקום ״לא תענה ברעך עד שקר״ – ״יאללה, חפיף, תאלתר״.

״עשרת הדיברות: קוד ההפעלה של הישראלים״ הוא פנינה נדירה בארון הספרים שלנו. רק לעתים רחוקות מחליט מרצה בכיר מהאוניברסיטה לצאת ממגדל השן, לזנוח את שיח הסתרים האקדמי ולחלוק עם הקורא ההדיוט ידע והבחנות יקרים מפז, ובעברית בהירה וחודרת.

השאלות שמעסיקות את גד יאיר מציקות לכל ישראלי התוהה מיהו ומהו וגם למה הוא. למה תמיד נישאר מבודדים בין כל העמים. למה במקום לתכנן אנחנו מאלתרים. למה הכביש שייך לאבא שלנו. למה כולנו כאן אחים. למה אף אחד כאן לא סותם את פיו.

״עשרת הדיברות״ מספק תשובות על שאלות אלה ורבות אחרות. הספר הנדיב והחכם הזה חושף את מרכיביה העמוקים של הזהות הישראלית – את המתחים, הסתירות והחרדות שמעל ומתחת לפני השטח. על בסיס עדויות שנאספו בשאלונים, תצפיות וראיונות עומק, ובתוספת מקבץ של אנקדוטות מהמציאות היומיומית, בוחן יאיר את הישראלים בחינה מקיפה ומציג את הישראליות על כל גוניה - אלימה ומחבקת, תוקפנית ורגישה, אנושית וחרדה. פסיכית, בקיצור. לבאים בשערי הספר הזה אין אלא לאחל: ברוכים הבאים לישראל.