רוקי - חלק א'

שתי תמונות יקרות ערך שנגנבות בן־לילה, ומרדף אחד שישאיר אחריו אמיתות שלא ניתן יהיה עוד להסתיר.

העולם החיצוני של רז תמיד היה רועש וחד מדי עבורה. היא נולדה לשחקן תיאטרון וטלוויזיה מצליח שכל חייו עמד מול אורות הזרקורים, אבל רק רצתה לברוח מהם. ללא חברים ורצון אמיתי לתקשר, היא מוצאת בגיטרה החשמלית שלה מפלט שעוזר לה לבטא את כל התחושות שלה. דווקא בחדר חשוך, מאחורי דלת סגורה, הצלילים מחליפים את המילים והיא מרגישה הכי מוגנת ושלמה.

כל זה משתנה כשהיא פוגשת את עומר, גבר מכוון מטרה שחי לפי ריגושים. עומר גדל בשכונה ד' בעיר באר שבע, היכן שהעוני והפשע מכריחים אותו לשרוד בכל דרך, וחיים על הקצה מעולם לא הרתיעו אותו. הוא יודע שלהיות עם רז זה לשחק באש, וככל שהוא יתקרב יותר, כך הוא יסכן את עצמו. כשהכתובת שהייתה על הקיר הופכת למציאות, היא לוקחת אותו למקום שממנו אין דרך חזרה.

בין סמטאות העיר באר שבע המוקפת בהתחדשות, לצד מרבדים של צחיחות ורוח מדברית, עומר ורז יגלו על עצמם שדווקא מתוך הכאב והקושי, אפשר להצמיח בתוכנו את האומץ להעז ולהשתנות.

דואט רוקי הוא רומן על התמודדות ועל מוסר שאיבד את דרכו, על נחישות ועל אמונה, ובעיקר על אהבה שלא נמוגה, גם כשהכול נראה אבוד. זה גם ספרה העשירי והאחד־עשר של קרן גנון־רופין.