שבלול בצנצנת

מָה מַתָּן לוֹקֵחַ לַגַּן? תִּיק עִם כָּרִיךְ — כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, שְׂמִיכָה יְרֻקָּה — נְעִימָה וְרַכָּה, וְשַׁבְּלוּל בְּצִנְצֶנֶת —
לָתֵת לְרִיקִי הַגַּנֶּנֶת.
בַּדֶּרֶךְ הַכֹּל הוֹלֵךְ לְאִבּוּד, יַחַד עִם כּוֹבַע אָדֹם וְגַמָּד חָמוּד. טוֹב שֶׁהַדֶּרֶךְ לַגַּן מְלֵאָה הַפְתָּעוֹת וּבְכָל מָקוֹם מִתְגַּלּוֹת מְצִיאוֹת.

שַׁבְּלוּל בְּצִנְצֶנֶת, סֵפֶר הַפָּעוֹטוֹת שֶׁל רִינַת הוֹפֶר, סוֹפֶרֶת הַיְּלָדִים הָאֲהוּבָה, בְּמַהֲדוּרָה מְיֻחֶדֶת לְיָדַיִם קְטַנְטַנּוֹת.