שובה לב

על מנת לקיים את הפרדוקס של אהבה בשלה דרושים שני תנאים עיקריים: היות האדם סובייקט שלם בעל קיום עצמאי בעולם, ויכולתו להכיר באחרותו של העומד מולו כאדם שלם בעל צרכים משלו. מתוך ההכרה בנפרדות ובהבדלים הבין־אישיים, ישנה יכולת לאהוב באופן בשל. כאשר תנאים אלו לא מתממשים, משתבשת יכולתו לאהוב ולהיות נאהב. כך יוצא שכוחות נפשיים אחרים, קמאיים, המוכוונים לשרידות העצמי ונתלים באחר על מנת להחיות חלקים בעצמי, תופסים את קדמת הבמה במסווה של אהבה.

כמיהה לאהבה היא מן הבסיסיות שבצרכים האנושיים. היא מניעה את האדם לעבר האחר, מזמינה לקשר ומבטיחה מקלט מן הבדידות הקיומית. אולם לא כל מה שנושא את שם האהבה אכן מממש אותה. בין בני זוג, הורים וילדים וחברים, מתקיימים לעיתים קשרים הלובשים את לבושה, נושאים את שמה ואת הבטחותיה, אך במהותם הם מרחב של שליטה, מחיקה ופגיעה.

הספר שובה לב עוסק במנגנוניהם של קשרים אלה. באמצעות מניפולציות, שימוש באחר או הזנחתו וניסיונות שליטה תחת מסווה של אהבה ודאגה, פוגע אדם בעל מאפיינים נרקיסיסטיים בעולמם הפנימי של קרוביו ומערער את יכולתם לסמוך על תפיסתם את המציאות. מתוך שיח בין תיאוריה פסיכואנליטית לעבודה קלינית מציעות המחברות שפה לתופעה שרבים חווים, אך מתקשים לאחוז בה, שכן רק מה שניתן לו שם ניתן להכירו, ורק מה שניתן להכירו ניתן לשנותו.