אהובת המוות

איך תיראה הפקת קומדיה דל'ארטה קודרת כשהבמאי הוא ויליאם שייקספיר האנגלי, המחזאי הוא רוברט לואיס סטיבנסון האמריקאי, והעלילה מתרחשת במוסקבה שבקו השבר בין המאה התשע־עשרה למאה העשרים?

השנה היא 1900. אֶראסְט פֶּטרוֹויץ' פַנדוֹרין, הבלש הרוסי המהולל, יועץ ממלכתי לשעבר וזה כמה שנים אישיות בלתי רצויה במוסקבה, שב לעיר הולדתו באהובת המוות, הרומן השמיני בסידרה "תיבת פנדורין" והפעם כדי לעמוד על פִּשרהּ של מגיפת התאבדויות מסתורית בקרב בוהמיינים רומנטיקנים צעירים בבירתה העתיקה של הקיסרות. הוא מגלה שהחוטים מוליכים אל מועדון משוררים מסתורי, שחבריו סוגדים למוות. במהלך החקירה הוא נלכד ברִשתהּ של צעירה תמימה שהגיעה לעיר הגדולה מן הפרובינציה, וחייו נתונים בסכנה. האם יחמוק פנדורין מהגורל שהועידו לו גלגלי הרולטה הרוסית, להביא על עצמו את מותו?

המחבר המבריק בוריס אקוּנין כתב כהרגלו רומן בלשי סוחף שהוא כולו מחווה מרגשת לגדולי הספרות האנגלית והספרות הרוסית לדורותיהן ' מן הסערה של שייקספיר ומועדון המתאבדים של סטיבנסון, ועד ליצירות הדֶקָדֶנטיות של אוסקר ויילד, לקלסיקונים כמו א.ס. פושקין ולמשוררים המעודנים של "תור הכסף" הרוסי.

"כישרונו הגדול של אקונין הוא בעולם העשיר והמפואר שהוא בורא, ובזכות התרגום המעולה והנספחים מאירי העיניים נודפים מספריו ניחוחות עזים של דקדנס אימפריאלי-רוסי גם בעברית." - אמנון ז'קונט