הדרך לגיהנום (בית תשיעי 2)

קודם כל, הכריכה ממש ממש עושה לי את זה!

וגם נתחיל מהסוף - ממש אהבתי את הסדרה וממליצה! (בכפוף להתאמות והעדפות אישיות, ראו טריגרים בהמשך)

מדובר בפנטזיה אורבנית, על אגודות קסם מסתוריות באוניברסיטת ייל (!!).

גיליתי לאחרונה שממש מסקרנים אותי ספרים שמשלבים פנטזיה אורבנית עם עולם אקדמי, וביותר ספיציפי אפילו עוד יותר עושה לי את זה אם משולבים שם גם חוקרים, ובמיוחד בראשית דרכם (דוקטורנטים וכו').

אולי כי יש לנו איזו פנטזיית ילדות עלומה לגלות שבעולם הזה יש משהו מעבר לנראה לעין, ומסתתר שם איזה עולם קסום שטרם יצא לנו לפגוש. ואולי עוד יותר במיוחד עם שממת האקדמיה, יש איזה רצון מודחק לגלות שיש שם איזה עולם מופלא ונסתר.

אבל זה ספר עם קסם בוגר, אפל, מלא תככים ומזימות.

לא מדובר בעולם קסום של הוקוס פוקוס, יופי והרמוניה, כמו ספרי פנטזיה אורבנית לילדים (וגם חלק ניכר מהספרים למבוגרים, ממה שיצא לי לפגוש), ויש גם לא מעט טריגרים ותכנים רגישים (יפורט בהמשך).

ממש אהבתי את בניית העולם ועיצוב הדמויות. במיוחד אהבתי את דמות הדוקטורנטית שהיא דיי משמעותית בסיפור גם כן, ובכללי את זה שהאווירה כולה היא בלוקיישן אקדמי, ובאחת מהאוניברסיטאות היוקרתיות בעולם.

פחות אהבתי את זה שיש לצד חלק מהפרקים קטעי יומן או תכנים נוספים שמוסיפים לעלילה, והם מודפסים בכתב ממש קטן! אז זה קצת היה מבחינתי פחות נח לקריאה.

טריגרים ותכנים רגישים:

כבר סיפור הרקע של העולם שממנו באה הדמות הראשית בטרם גילתה את עולם הקסם, מורכב מאוד מבחינת תכנים. אגודת הקסם עצמן עושות כל מיני טקסים קסומים, ועצם העניין של הטקס גם יכול ממש לטרגר. יש גם תיאורי מוות לא נעימים בעליל, גם כחלק מתיאור הטקסים, וגם בלי קשר. יש מתישהו גם אלימות מינית (לא בטוחה באיזה אחד מהספרים). בעיניי הספר השני יותר מתון מבחינת טריגרים מהספר הראשון. באופן משמעותי.

אישית, אני גם פחות בקטע לתיאורים מוגזמים של תכנים רגישים, אבל הקונספט של אגודות קסומות באקדמיה מאוד סקרן אותי, ובסוף תמיד יש את האפשרות לבחור ולדלג על קטעים, או לרפרף בלי להתעמק ממש בתיאורים. כך עשיתי, ואני לא חושבת שזה פגם לי בחוויה. אני מאוד נהניתי מהספרים ואני מאוד ממליצה (אני חושבת שבין הספרים שהכי נהניתי בהם בתקופה האחרונה), אבל זה גם בחירה אישית, וכל אחת ואחד מכירים מה מתאים להם גם מבחינת קריאה וגם מבחינת תכנים רגישים.

***

מפרט טכני: הוצאת כתר, תרגום: טל ארצי (מספר עמודים כ-400-450, תלוי באיזה ספר)

אזהרת מסע: הסקירה היא על ספר המשך ויהיו בה ספויילרים על הספר הראשון.

ממליץ לקרוא את הסקירה שלי על הספר הראשון לפני.

על הספר

אלקס סטרן היא הרבה דברים, אבל אחרי כמה תקריות אומללות היא נמצאת במצב ביש ונחושה מתמיד לפתור את הבעיות הגדולות שלה - ובראש ובראשונה להציל את המנטור שלה, דניאל ארלינגטון (או דרלינגטון בקיצור) שמתברר כלא מת במיוחד, אלא לכוד בגיהנום.

אלקס עושה אלקס ומוכנה לסכן הכל כדי לראות את דרלינגטון חי בעולם שמעל, רק ששום דבר לא הולך חלק בכל מה שקשור לקסם בבית לתה, וצרות נוספות מחייה הקודמים והחדשים של אלקס מאיימים להפריע בתוכנית העל.

מה חשבתי במהלך הקריאה

אני אתחיל קודם כל בהבהרה/דיסקליימר: בסקירה שלי על בית תשיעי כתבתי שמדובר בדואולוגיה. ובכן, מסתבר שמאז קרו כמה דברים ובגודרידס נוסף ערך של ספר שלישי שעוד לא נכתב.

ועכשיו אני אספר שבשורה התחתונה הדרך לגיהנום הוא ספר ממש טוב, למרות שהראשון מוצלח יותר בעיניי והוא לא חף מבעיות - אבל כבר נגיע לזה.

למה כן? טוב, כי אם סיימתם את הספר הראשון קשה לי להאמין שלא תרצו להמשיך לשני. אבל בלי קשר יש בו עוד ממה שקיבלנו בבית תשיעי - החל מפנטזיה אפלה ועד לדמויות אפורות מוסרית, ובכללי צד קצת אחר ממה שאפשר לצפות מעולם קסום ואגודות סודיות. אני יכול גם לומר בפה מלא שאלו הצדדים החזקים בספר וברדוגו מצטיינת בהם.

אני חושב שגם בכל הנוגע להתפתחות, גם של הדמויות וגם של העולם ברדוגו בהחלט עשתה עבודה לא רעה. אלקס היא כבר לא אותה אלקס שהכרנו בתחילת העלילה, וגם דמויות משנה כמו דוז או הבלש טרנר עוברות שינוי משמעותי - חלקן מוצגות לנו שונות מלכתחילה וחלקן מתפתחות בעיקר תוך כדי הספר השני, אבל זה קיים.

גם מבחינת העולם יש הרחבה, אבל עם פחות התמקדות בלתה עצמה ויותר בצדדים אחרים שקצת קשה לי לדבר עליהם בלי לספיילר, אני כן אגיד שלא תמיד הרגשתי שהכל מהודק כמו שצריך וקווי עלילה מהספר הקודם בקושי התקדמו או בכלל לא, אבל אולי פספסתי משהו.

מה שמוביל אותי לנקודה הבאה - ברדוגו לא ממש מקלה על הקורא עם איזשהו תקציר מסודר, יש פירורים פה ושם אבל כמכלול לא הרגשתי שאפשר לקרוא בלי לרפרף על הספר הקודם, אישית קראתי אותו ממש לא מזמן ולמרות שבהתחלה קצת נאבקתי, לאט לאט נשאבתי בחזרה עד לקריאה עוצרת נשימה, ועדיין היו רגעים שבהם ממש לא הצלחתי להיזכר על מי ולמה מדברים.

מה קצת פחות עבד לי? לאורך הספר ממש תהיתי עם עצמי אם לא קראתי את זה כבר, רק כדי להבין שאני כנראה צודק ובסופו של דבר ברדוגו טיפה חוזרת על עצמה, או יותר נכון לומר שהיא מנסה למלא איזשהו חלל ריק שלעומת הספר הראשון, בשני לא קיים - בבית תשיעי יש מעבר לעלילה של הספר כדארק אקדמי גם תעלומה כלשהי שלאט לאט נחשפת תוך כדי שאנחנו כל הזמן נעים בין זמנים. זה מאוד עובד וחלק מהסיבה שהספר כל כך מוצלח בעיניי. בספר הנוכחי יש המשך לעלילה ותעלומה נוספת, אבל זה כבר לא היה חדש ולא הופתעתי במיוחד מהסגנון - אם כי אני חייב לציין שעדיין די נהניתי מהתעלומה.

לפני שאני אסיים אני אזכיר בקצרה את הרומנטיקה, בספר הקודם היא הייתה מאוד לא קיימת וזה גם כמעט המקרה כאן, אבל היא בהחלט תופסת כיוון כלשהו למרות שבפועל אין אפילו נשיקה, משהו באווירה. אני עוד לא יודע להחליט לאן זה יתקדם אבל אני מקווה מאוד שזה יעבוד טוב עם העלילה של הספר הבא.

טריגרים ותכנים רגישים

בגדול עוד מאותו דבר אז אם צלחתם את הספר הראשון תהיו בסדר גם כאן, יש גם תיאורי מפלצות ושדים, פציעות חמורות, תיאורי גופות, פלאשבקים לפגיעות מיניות ואונס שקראנו עליהן בספר הראשון וגם כאלה חדשות, ועוד.

לסיכום

אז מה חשבתי על הדרך לגיהנום? שמדובר בהמשך נהדר לבית תשיעי שכבש אותי לגמרי למרות שהוא אפל, קשוח וממש לא מתאים לכל אחד ואחת. הוא גם סובל קצת מתסמונת ספר ההמשך, אבל בסך הכל כלפי עצמו הוא ספר מוצלח ואני ממליץ עליו, וכמובן מחכה בעצמי לקרוא את הספר השלישי (והאחרון? אין לדעת, מסתמן שכן).

456 עמודים | תרגום: טל ארצי | ספטמבר 2025

תודה שקראתם:)