
במחילה מכבודה אשת המערות
דני היה בן ארבע־עשרה וחצי בלבד כשעקבותיו של אביו, מורה בבית ספר, נעלמו. שנים לאחר מכן הוא מתבשר בשיחה טלפונית מנומסת ממוסד פסיכיאטרי בלונדון על מותו של אביו. דני ואימו עולים על מטוס לאנגליה, אבלים ומוצפי שאלות. שם מחכה להם, בין השאר, מחברת שהניח אחריו האב - מחברת שמתעדת באופן מדוקדק את קריסתו של אדם שכל חייו ניהל מאבק חשאי עם תביעותיה המעליבות של מלאכת ההישרדות היומיומית.
הנובלה הדחוסה והמהפנטת של אופיר טוּשֶה גַפלָה מאירה באופן בלתי נשכח את המתח עתיק היומין בין כורח המציאות לבין התשוקה ליופי ותוהה על מקומה של הספרות בעולמנו, ועל המחיר שמשלמים מי שנענים לקריאתה בכל הווייתם ומשנים את חייהם. בתוך כל זה, מצוי גם סיפור התוודעותו המאוחרת של בן למעמקיו האנושיים של האדם שלא הכיר אלא בתור אביו.
הנובלה במחילה מכבודה של אשת המערות היא פנינה ייחודית במכלול יצירתו של אופיר טוּשֶה גַפלָה, שעימה נמנים רבי־המכר 'עולם הסוף', 'ביום שהמוסיקה מתה', 'הרי געש רדומים', 'חיי ספר' ועוד.
ספר מרתק לחובבי ספרות עמוקה המבקשים לחקור יחסים משפחתיים מורכבים ומסעות נפש אנושיים.

לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
גם הפעם, טושה-גפלה לא מאכזב, ובעיני הוא בפודיום של הסופרים הישראלים בימינו, מעין מורקמי הישראלי.
הספר הוא יומן שכותב אוריאל, מורה לאנגלית בשנות ה40 לחייו, נשוי לרונית ואב לדני בן ה14. אוריאל חריג בנוף, הוא בז לכסף, ולעבודה למען כסף, ובאופן כללי מתקשה לקחת חלק במירוץ העכברים של החיים. לאורך הספר, אוריאל מחליט לשנות את חייו, ומשפיע על הסובבים אותו.
ספר רגיש, ביקורתי, ונוגע ללב. דמותו של אוריאל כתובה מעולה. בספר יש הרבה מוטיבים, ואנלוגיות, ותיאור חלומות, והחזיר אותי לתקופת ניתוח יצירות בבגרות בספרות 😅
הספר קצר (200 עמודים במהדורה הקטנה של כתר) וכיף לקרוא אותו בקריאה רציפה.
ממליץ
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (: