מוטבע בעצם

על מה הספר?

הספר החמישי והאחרון בסדרת האחרים. דמות חדשה מגיעה ללייקסייד, ואיתה רק צרות – וכל זה בדיוק בשלב הכי רגיש שבו הטרה אינדג׳ין הבכירים אמורים לקבל את ההחלטה הסופית אם לתת לבני האדם להמשיך לחיות או לא.

אם לא קראתם את הספרים הקודמים – דלגו על הסקירה, ולכו לקרוא את הספר הראשון או את הסקירה שלי עליו. (ספוילר: אחת מסדרות הפנטזיה הכי טובות שקראתי אי פעם).

מה חשבתי עליו?

וואו. איך נפרדים מסדרה כזו? חוץ מלעשות קריאה מחודשת על כולה…

הספר לוקח אותנו לדרמה חדשה בחצר – עם סכנות אמיתיות ומותחות, התפתחות מפתיעה של כמה דמויות, דיאלוגים מעולים כרגיל וכמובן גם כמה רגעי הומור מצויינים. וכמו בכל ספר בסדרה – שיא מותח אמיתי בחלק האחרון שלו.

הפרק הראשון פותח עם סיטואציה שממחישה היטב את הבסיס של הספר: קובלסקי נכנס עם האופניים לשטח החצר, וגורם לסקרנות בקרב להקת הז-אבים. הם מחליטים לרדוף אחריו כחלק ממשחק ציד, מה שגורם לקובלסקי להיבהל ולדווש עוד יותר מהר. הלהקה, מצדם, מפרשים את הבריחה שלו כהזמנה למשחק, וממשיכים לרדוף אחריו בהתלהבות. רק בסיום הרכיבה קובלסקי מגלה שמה שהיה עבורו חוויה מבעיתה, היה עבור סיימון והאחרים משחק מהנה במיוחד. הנקודה הזו, של התפישה השונה, מלווה את הספר ומקבלת דגש מיוחד בסיטואציות בהן אדם מחוץ לחצר – שלא מכיר את האחרים לעומק – לא מבין באמת מול מה הוא עומד ואיך המעשים שלו ישפיעו על האנושות כולה.

״אנחנו מסתכלים על אותם דברים ורואים אותם אחרת. פתאום הבנתי קל יהיה לדפוק הכול בכלל סימן שגוי אחד.״

הספר נוגע, כרגיל, בעוד נושאים חשובים ועמוקים שקשורים לא רק לעולמות הפנטזיה אלא גם לחיים שלנו. התמודדות עם התמכרות לקשר רעיל, בחירות קשות ומחירים שמשלמים עליהם, אהבה ועזרה שמתבטאת דווקא בקשיחות ולא בעידוד התנהגות מזיקה, ועוד. הספר הוא אמנם ספר פנטזיה, אבל הוא מאד מבוסס דמויות והקשרים ביניהם, ומההיבט הזה הוא רלוונטי ונוגע לא פחות מספרים ריאליסטיים.

בגדול, הספר הוא סיום ראוי לסדרה, לפחות מהפן של מג וסיימון. הוא קצת חוזר לסגנון של הספר הראשון – מתמקד כמעט אך ורק בלייקסייד. יש גם התייחסויות מעטות לשאר העיירות שהכרנו בספרים האחרונים וכמה התפתחויות סביב זה, אבל מעט יחסית לשני הספרים הקודמים.

כן היה לי קצת חסר סגירת קצוות סביב דמויות נוספות, בדגש על הקסנדרות. האם הן באמת הצליחו לפתח שיטה טובה יותר מתער? האם השיטה הזו תעבוד לאורך זמן? מה עם הנביאות האחרות שעדיין מחלימות ומתאוששות, מה הדרך שלהן להתמודד עם הנבואות? הרגשתי שהנושא הזה נשאר לי קצת פתוח, במיוחד שמג אפילו לא הכינה את חבילת פורצת הדרך בסוף. יכול להיות שסגירת הקצוות הזו קצת מיותרת כי כן קיבלנו די הרבה מידע בנושא, ואולי אחרי ההתפזרות של הספר הקודם להמון מקומות ודמויות, הסופרת הרגישה צורך להתכווץ חזרה למקור. אבל כן הרגשתי שאם כבר התפזרנו בשני הספרים הקודמים, אז הייתי שמחה לעוד קצת מזה.

גם הסוף בפרק האחרון היה לי טיפה מהיר, כאילו הסופרת דחתה את הרגע הזה ודחתה ודחתה ואז כתבה אותו מהר מהר לפני שהספר מסתיים. רציתי עוד קצת סביב זה. אולי איזה אפילוג או משהו. אבל, כך או כך, עדיין הספר עצמו מותח, מרגש וסוחף כמו כל הסדרה, ולא הייתי מתנגדת לנובלה שמתרחשת בעוד כמה חודשים ומספרת לנו עוד קצת על ההתפתחויות מאז.

ספרים בעלמא | תרגום: אדלה חכמי | 558 עמ׳ | אוקטובר 2025