הזדמנות לפני אחרונה
אלי, מתרגם ספרות מתח מצרפתית, פוגש בארוחת ערב אצל חברים את ליה, צ׳לנית עם קול יפה שממשיך להדהד בראשו גם אחרי שהם נפרדים.
כשאלי איבד את אשתו, הוא לא האמין שימצא עוד אהבה כמו שהיתה לו. עם ליה נדמה לו שזה יכול לקרות, אבל אז הוא עושה מעשה בלתי נסלח, שמעמיד את הקשר שלהם בסכנה. והשאלה שתשאלו כשתקראו את הספר הזה היא, האם יצליח לתקן את מה שקילקל ויציל את אהבתו ואת עצמו?
״הזדמנות לפני אחרונה״, נובלה מאת דרור משעני, היא סיפור על אהבה חדשה, שנהפך בעל-כורחו לסיפור מתח מורט עצבים, ואז מבקש לחזור ולהיות סיפור על הזדמנות נוספת לאהוב.
דרור משעני, מהסופרים הישראלים המוערכים בארץ ובעולם, כותב בספרו השמיני סוג חדש של מותחן: תעלומה שבה הקורבן הוא האהבה עצמה. זהו ספרו המשחקי ביותר עד היום, מחווה לסופרי המתח האהובים עליו, ובו בזמן, זאת יצירה על אשמה ועל מחילה, משל על אירועים שנמצאים מחוץ לשליטתנו, ועל מעשים שעליהם אנחנו מוכרחים לקחת אחריות.
״מה שהופך את ספריו של דרור משעני ליוצאי דופן בז׳אנר, הוא הבחירה שלו להתרכז בָּאמת הרגשית של הדמויות. בכך משעני הוא ללא ספק ממשיכו של ז׳ורז׳ סימנון״ (לה מונד)
הזדמנות לפני אחרונה מאת דרור משעני מתאר אהבה חדשה שהופכת לתעלומה רגשית, סביב אשמה, מחילה וניסיון לתקן.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
ספרו האחרון של דרור משעני הוא רומן מתח שמתחיל במשולש יחסים בין אלי, המתרגם האלמן, ליה הצ׳לנית הרווקה ופליקס, הכלב הכנעני שלה.
כשאלי עושה טעות - אנושית מאוד - העלילה דוהרת קדימה כמו כדור שלג במורד ההימלאיה. ככל שהכדור מאיץ, הוא גדל והדרך חזרה הופכת לבלתי אפשרית. מערכת היחסים הופכת למורכבת יותר, המשולש מתרחב למצולע רחב יותר והמשקל של כל צלע ואלכסון בין הדמויות מתבהר.
זה סיפור על אנשים רגילים עם חולשות אנושיות רגילות, שאוהבים, מתגעגעים, מקנאים, טועים ומנסים לתקן באופן כמעט נואש את השגיאות שעשו. זה סיפור על איש בודד שרוצה הזדמנות נוספת אבל לא מאמין שהיא מגיעה לו, ואולי אפילו צודק.
הספר כתוב בגוף שני, שייצר לי חוויה רגשית לא שגרתית ותחושה מתמדת שהספר פונה אלי ישירות. הכתיבה, בשפה מדוברת, סוחפת והעלילה הדוקה ואמינה מאוד. לכל פרט יש משמעות, ואפילו קולר שמופיע במערכה הראשונה מתהדק סביב הצוואר בשלישית.
ספר (קצר ו)מצוין למי שרוצה ערב מהנה של קריאה, שהשאיר אותי אפילו עם הרהורי בוקר לגבי משמעותן של האמת והמציאות ותפקידן בחיינו.
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
