
הרי געש רדומים
כך לפחות אנחנו מספרים לעצמנו. ולרוב אנחנו משתכנעים. כמעט משתכנעים – למעט אולי שאריות קטנות, אבנים בחרטום הנעל שכבר התרגלנו ללכת איתן. זרעי ספק שלא ינבטו לעולם. בסיפורי הספר הזה אוסף אופיר טוּשֶה גַפלָה את הזרעים האלה מירכתי ההכרה שלנו ומספק להם תנאי התפתחות אופטימליים. התוצאה היא תשעה ג'ונגלים שלא הייתם מסתכנים בכניסה אלי הם ללא הדרכתו של רב–אמן; תשעה רומנים קטנים, שמעבירים צמרמורת חטופה בגבו של הסיפור הבטוח, המוכר. מכל היצירות המקובצות כאן מציצה האימה; אלא שאצל טושה גפלה, הפחד לעולם מלווה בטעם חריף ומעורר של שחרור. ההוויה האנושית סובבת במעגליה, אבל בסיפוריו של טושה גפלה היא מתירה את רתמת מאלפיה ודוהרת אל מחוץ לזירה. מה שמתגלה לה שם עובר בספר הזה כחוט של פליאה, שיתרקם בדמיונו של כל מי שיקרא בו.
הרי געש רדומים הוא ספרו השמיני של אופיר טוּשֶה גַפלָה. בין ספריו הקודמים: 'עולם הסוף', 'ביום שהמוסיקה מתה', 'הקטרקט בעיני הרוח' ו'רשימות מארץ הכביש'
הרי געש רדומים - אופיר טושה גפלה - המלצה במוסף ספרים הארץ

לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
ספר חובה!
אחרי הספר הזה (ואחרי "עולם הסוף"), אופיר טושה גפלה נכנס באופן רשמי לרשימת טופ 5 סופרים אהובים עליי בעברית, והוא בוודאות הסופר הכי יצירתי שקראתי.
הספר מכיל 9 סיפורים קצרים-ארוכים (כ40-60 עמודים לסיפור), כאשר המכנה המשותף שלהם הוא הקשר למוות ואובדן בדרכים מגוונות:
- על מה אדם יתוודה אם הוא יודע שהוא עומד למות ביום המחר?
- התמודדות עם מוות של חיית מחמד.
- רגש הנקמה על מות אוהב.
כיאה לטושה-גפלה, הסיפורים יצירתיים, ונעים במרחב הז'אנר ה"ריאליזם קסום" שמאוד מזכיר לי את מורקמי. למרות האירועים המשונים שקורים בסיפורים (כל החתולים עוזבים עיירה בלילה אחד, יכולת למחוק אירועים טראומטיים מהזיכרון, ומחשב שמראה לך תמלולים של כל השיחות שאנשים מדברים עליך) - הלב של הסיפורים הוא הדמויות המורכבות, והתהליכים שהם עוברים.
3 הסיפורים שהכי אהבתי בספר: המלכה השקטה, עונת הנדידה של החתולים, תכנית האב.
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (: