חודש בשנה
פתאום, אחרי כמעט שלושים שנות נישואים, רון ציפורי מתאהב שוב באשתו.
מדי שנה נוסעת נילי ציפורי לחודש של הרצאות בארצות הברית, ולמראה הזוהר בפניה בשיחת סקייפ ערב שובה, ניעור בבעלה מה שחשב שמת מזמן. אבל האם הוא באמת יודע מדוע קרנו פניה?
בעוד רון מפנה מקום לאהבתו המחודשת ונפרד בחופזה ממאהבות שצבר באותו חודש בשנה, נילי, בדרכה ארצה, מנסחת את האמיתות של חייה ונושאת בשורה משלה. שני הצירים, הנעים בהתמדה זה לעבר זה, מגוללים רשומון מרתק של מין ואהבה, ניכור ובגידה, ייאוש ותקווה, שסופו ייוודע רק ברגע המפגש המטלטל.
חודש בשנה הוא רומן על האשליה המתעתעת של האינטימיות ועל כמיהה בלתי פוסקת לאהבה. מישקה בן-דוד, מחברת של רבי מכר רבים (בהם אהבה אסורה בפטרבורג והכריש) חודר בספרו החדש עמוק אל מעבר לגלוי לעין, אל החומר האפל המרכיב את הזוגיות.
ספר זה מיועד לקוראים המבקשים לחקור את המורכבות האנושית של מערכות יחסים בוגרות, ולהבין את העומק הרגשי שמאחורי המילים הגלויות.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
חודש בשנה/מישקה בן דוד
בהוצאת תכלת
מי שמכיר אותי , יודע שאני מאד אוהבת ספרות ישראלית. ויותר מכך חשוב לי לפרגן לסופרים ישראלים(כשהם ראויים לכך...) ולשתף אתכם בכך.
אז זאת לא הפעם הראשונה שאני כותבת על מישקה בן דוד, אחד הסופרים הישראלים האהובים עלי!
כל אחד רוצה לאהוב ולהיות נאהב. זוגיות היא משימה ממש לא פשוטה ועם השנים שחולפות יכולה להשתפר ולהיות מדהימה, או שאנו מוצאים את עצמינו שואלים שאלות של למה , אולי הבחירה לא היתה נכונה, אולי יכול היה להיות אחרת וטוב יותר עם בן זוג אחר.. בקיצור אחת המשימות והבחירות הגורליות בחיים היא שימור הזוגיות ונכון, לא תמיד זה קל ולא תמיד זה נגמר טוב..
הספר עוסק בזוגיות עמוק אל מעבר לגלוי לעין(ציטוט מגב הספר...) אל הלבטים הלא פשוטים של חיי היום יום, גידול ילדים, שימור התשוקה ועוד ועוד נושאים שמרכיבים את הזוגיות.
בשפה קולחת ובהירה וגם עם עלילה שנונה ומתפתחת חושף מישקה את מערכת היחסים של גיבוריו רון ונילי,
כל אחד מנקודת מבטו , תחושותיו והלבטים שלו.
פרק הסיום השאיר אותי לא פחות מהמומה...
מומלץ בחום לכל מי שרוצה להנות מספר חכם ומעורר מחשבה ועל הדרך לקבל כמה טיפים של עשה ואל תעשה בחיי הזוגיות...
טריגרים-תאורי סצינות מין יש, אבל הם באמת חשובים לעלילה.
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
