כשהזמן עצר מלכת

״הזדמנות אחת, בקשה אחת.״

עידן נבו
הוא הצליח לצוד את תשומת ליבי באליפות האזורית בכדורסל של עמק הירדן. שנינו הובלנו את הקבוצות שלנו במשחק על התואר הנכסף. נלחמנו על כל כדור ועל כל נקודה, ובעיקר, נלחמנו בשביל לנצח. הנער בעל הפקעת הזהובה, הצלקת במרכז החזה והעיניים שתמיד הזכירו לי ים כועס, הצליח להסעיר ולשתק אותי בו־זמנית, ולהפוך את עולמי.
אומרים שהחיים חזקים יותר מהכול.
עכשיו, אחרי כל מה שקרה, אני לא בטוח שזה נכון.

אייל און
הוא לא היה כמוני. ידעתי את זה מהרגע הראשון שבו עיניי נחו עליו, אבל רציתי אותו בכל זאת. הוא היה אדם טוב יותר, מוכשר יותר ושמח יותר ממני, וקיוויתי בכל ליבי שאהיה ראוי לו. מישהו פעם אמר לי שאם לא נתייחס לתקווה בכבוד הראוי לה, היא תרמוס אותנו עד עפר.

בניתי קריירה מצליחה בצרפת וקטפתי כוכב מישלן. כעת, אני נאלץ לחזור לארץ כדי להתמודד עם הפחדים הגדולים ביותר שלי ועם הגבר בעל העיניים המסוכנות, שהפרתי את ההבטחה שנתתי לו.

כשהזמן עצר מלכת הינו ספרה השמיני של קרן גנון־רופין. בין שבילי קיבוץ גינוסר היפהפה, חופי תל־אביב ושמורת הבונים, קרן רוקמת סיפור אהבה יוצא דופן, שנקטע באיבו ועוצר את הזמן מלכת. ספריה הנוספים – קרן שמש מאוחרת, הדואט בילי שייקספיר, מתחת לפני השטח, ברבור בערבה ועוד, זכו להצלחה מסחררת בקרב הקוראים והקוראות, וגרפו שבחים רבים.

טריגרים: ניכור הורי, אובדן.